Luke 5
1 And it came to pass, that, as the people pressed upon him to hear the word of God, he stood by the lake of Gennesaret,
| יום אחד עמד ישוע על חוף הכינרת ובישר את דבר האלוהים. מספר הנוכחים הלך וגדל, עד שהם נדחפו ונדחקו אליו מכל צד. |
2 And saw two ships standing by the lake: but the fishermen were gone out of them, and were washing their nets.
| ישוע הבחין בשתי סירות ריקות שעגנו ליד החוף. בעלי הסירות, שהיו דייגים במקצועם, רחצו באותו זמן את רשתותיהם. |
3 And he entered into one of the ships, which was Simon’s, and prayed him that he would thrust out a little from the land. And he sat down, and taught the people out of the ship.
| ישוע עלה על אחת הסירות, שהייתה של שמעון, וביקש ממנו להרחיק מעט את הסירה מהחוף, כדי שיוכל לשבת בתוכה ולדבר אל הקהל. |
4 Now when he had left speaking, he said unto Simon, Launch out into the deep, and let down your nets for a draught.
| לאחר שסיים ישוע לדבר אל הקהל, פנה אל שמעון ואמר:”השט את הסירה אל מים עמוקים והשלך את הרשתות כדי לדוג.“ |
5 And Simon answering said unto him, Master, we have toiled all the night, and have taken nothing: nevertheless at thy word I will let down the net.
| ”רבי, “השיב שמעון,”בלילה האחרון עבדנו קשה מאוד ולא תפסנו כלום. אולם אם אתה אומר לנו להשליך את הרשתות, נעשה כדברך.“ |
6 And when they had this done, they inclosed a great multitude of fishes: and their net brake.
| הם השליכו את הרשתות לים, והפעם תפסו כל כך הרבה דגים עד שהרשתות היו כבדות מדי והחלו להיקרע! |
7 And they beckoned unto their partners, which were in the other ship, that they should come and help them. And they came, and filled both the ships, so that they began to sink.
| הם קראו לעזרתם את חבריהם שבסירה השנייה, ומילאו את שתי הסירות בדגים עד שכמעט טבעו! |
8 When Simon Peter saw it, he fell down at Jesus’ knees, saying, Depart from me; for I am a sinful man, O Lord.
| כשראה שמעון פטרוס את הפלא הגדול, נפל על ברכיו לרגלי ישוע ואמר:”אדוני, עזוב אותי לנפשי, כי אני חוטא גדול מדי ואיני ראוי להיות במחיצתך.“ |
9 For he was astonished, and all that were with him, at the draught of the fishes which they had taken:
| שמעון אמר דברים אלה משום שהוא וכל הנוכחים איתו, כולל שותפיו יעקב ויוחנן בני־זַבְדִּי, היו בתדהמה גדולה לנוכח השלל הבלתי רגיל.”אל תפחד.“אמר ישוע לשמעון.”מעתה ואילך תהיה דייג של בני אדם.“ |
10 And so was also James, and John, the sons of Zebedee, which were partners with Simon. And Jesus said unto Simon, Fear not; from henceforth thou shalt catch men.
11 And when they had brought their ships to land, they forsook all, and followed him.
| לאחר שהשיטו את הסירות לחוף עזבו הכול והלכו אחרי ישוע. |
12 And it came to pass, when he was in a certain city, behold a man full of leprosy: who seeing Jesus fell on his face, and besought him, saying, Lord, if thou wilt, thou canst make me clean.
| באחד הכפרים שבהם ביקר ישוע היה אדם נגוע בצרעת. בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו והתחנן:”אדוני, אם רק תרצה תוכל לרפא אותי.“ |
13 And he put forth his hand, and touched him, saying, I will: be thou clean. And immediately the leprosy departed from him.
| ישוע הושיט את ידו, נגע במצורע ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ומיד נעלמה הצרעת. |
14 And he charged him to tell no man: but go, and shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing, according as Moses commanded, for a testimony unto them.
| ”אל תספר את הדבר לאיש!“ציווה עליו ישוע.”לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קרבן – כפי שציווה משה על המטוהרים מצרעת – כדי שכולם יראו שנרפאת.“ |
15 But so much the more went there a fame abroad of him: and great multitudes came together to hear, and to be healed by him of their infirmities.
| בכל זאת התפשטו השמועות על גבורתו של ישוע במהירות רבה, ואנשים רבים באו להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. |
16 And he withdrew himself into the wilderness, and prayed.
| אף־על־פי־כן התחמק מהם ישוע לעיתים קרובות והלך למקומות מבודדים כדי להתפלל. |
17 And it came to pass on a certain day, as he was teaching, that there were Pharisees and doctors of the law sitting by, which were come out of every town of Galilee, and Judæa, and Jerusalem: and the power of the Lord was present to heal them.
| יום אחד, כשלימד ישוע כמנהגו, התקבצו סביבו בין השאר גם פרושים וסופרים שבאו מכפרי הגליל, מיהודה ומירושלים, וה׳ העניק לו גבורה גדולה לרפא את החולים. |
18 And, behold, men brought in a bed a man which was taken with a palsy: and they sought means to bring him in, and to lay him before him.
| כעבור זמן קצר הופיעו מספר אנשים שנשאו חולה משותק על אלונקה. הם רצו להביא את החולה לפני ישוע, |
19 And when they could not find by what way they might bring him in because of the multitude, they went upon the housetop, and let him down through the tiling with his couch into the midst before Jesus.
| אולם בשל הצפיפות הרבה לא הצליחו לפלס דרך אל תוך הבית. נושאי האלונקה לא נואשו; הם עלו על גג הבית, עקרו כמה רעפים ממקומם והורידו את האלונקה מהגג אל אמצע החדר – לרגלי ישוע. |
20 And when he saw their faith, he said unto him, Man, thy sins are forgiven thee.
| כשראה ישוע את אמונתם, אמר לאיש המשותק:”ידידי, נסלחו לך חטאיך!“ |
21 And the scribes and the Pharisees began to reason, saying, Who is this which speaketh blasphemies? Who can forgive sins, but God alone?
| ”למי הוא חושב את עצמו?“שאלו הפרושים והסופרים בלבם.”הוא מחלל את שם האלוהים, רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ |
22 But when Jesus perceived their thoughts, he answering said unto them, What reason ye in your hearts?
| ישוע הבין את מחשבותיהם ולכן השיב להם:”מדוע אתם חושבים שאני מחלל את שם אלוהים? |
23 Whether is easier, to say, Thy sins be forgiven thee; or to say, Rise up and walk?
| מה לדעתכם קל יותר, לומר’נסלחו לך חטאיך‘, או’קום והתהלך‘? |
24 But that ye may know that the Son of man hath authority upon earth to forgive sins, ( he said unto the sick of the palsy, ) I say unto thee, Arise, and take up thy couch, and go into thine house.
| אני אוכיח לכם כי לבן־האדם יש בארץ סמכות מלאה לסלוח על חטאים!“ישוע פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה.“ |
25 And immediately he rose up before them, and took up that whereon he lay, and departed to his own house, glorifying God.
| מיד קפץ האיש על רגליו לנגד עיניהם, קיפל את האלונקה שלו והלך לביתו כשהוא מהלל את האלוהים. |
26 And they were all amazed, and they glorified God, and were filled with fear, saying, We have seen strange things to day.
| כל הנוכחים נדהמו.”היום ראינו פלא גדול“, אמרו ביראה והללו את האלוהים. |
27 And after these things he went forth, and saw a publican, named Levi, sitting at the receipt of custom: and he said unto him, Follow me.
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר ופגש בדרך גובה־מכס אחד, לוי שמו, יושב בשער בית־המכס.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. |
28 And he left all, rose up, and followed him.
| לוי קם על רגליו, עזב הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. |
29 And Levi made him a great feast in his own house: and there was a great company of publicans and of others that sat down with them.
| ערב אחד הכין לוי ארוחה חגיגית לכבוד ישוע והזמין גובי־מכס מהעבודה, ידידים, שכנים וקרובים. |
30 But their scribes and Pharisees murmured against his disciples, saying, Why do ye eat and drink with publicans and sinners?
| אולם הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים, אשר התלוננו באוזני תלמידיו של ישוע:”איך הוא יכול לאכול ולשתות בחברת החוטאים האלה?“ |
31 And Jesus answering said unto them, They that are whole need not a physician; but they that are sick.
| ”החולים הם הזקוקים לרופא, לא הבריאים!“השיב להם ישוע. |
32 I came not to call the righteous, but sinners to repentance.
| ”לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ |
33 And they said unto him, Why do the disciples of John fast often, and make prayers, and likewise the disciples of the Pharisees; but thine eat and drink?
| הם המשיכו להתלונן ואמרו:”תלמידי יוחנן המטביל צמים לעיתים קרובות ומתפללים, וגם הפרושים נוהגים כך. מדוע אין תלמידיך צמים?“ |
34 And he said unto them, Can ye make the children of the bridechamber fast, while the bridegroom is with them?
| ”האם אנשים שמחים צמים?“השיב ישוע.”האם אורחים המוזמנים לחתונה צמים בחגיגת החתן? |
35 But the days will come, when the bridegroom shall be taken away from them, and then shall they fast in those days.
| אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם ואז יצומו.“ |
36 And he spake also a parable unto them; No man putteth a piece of a new garment upon an old; if otherwise, then both the new maketh a rent, and the piece that was taken out of the new agreeth not with the old.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”איש אינו קורע חולצה חדשה כדי לתפור ממנה טלאי על חולצה ישנה. מי שעושה כך לא זו בלבד שהוא מקלקל את החולצה החדשה, אלא שגם אינו יכול ליהנות מהחולצה הישנה, כי הטלאי אינו מתאים. |
37 And no man putteth new wine into old bottles; else the new wine will burst the bottles, and be spilled, and the bottles shall perish.
| ”איש אינו שם יין חדש בחביות ישנות ורקובות, מפני שהיין החדש יבקע את החביות, וכך היין יישפך והחביות תיהרסנה. |
38 But new wine must be put into new bottles; and both are preserved.
| יין חדש יש לשים בחביות חדשות. |
39 No man also having drunk old wine straightway desireth new: for he saith, The old is better.
| אדם הרגיל לשתות יין ישן אינו חפץ לשנות את מנהגו ולשתות יין חדש.’היין הישן מוצא־חן בעיני‘, הוא יאמר, ולא ירצה אפילו לטעום מהיין החדש.“ |
