Isaiah 42
1 Behold my servant, whom I uphold; mine elect, in whom my soul delighteth; I have put my spirit upon him: he shall bring forth judgment to the Gentiles.
| הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃ |
2 He shall not cry, nor lift up, nor cause his voice to be heard in the street.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ |
3 A bruised reed shall he not break, and the smoking flax shall he not quench: he shall bring forth judgment unto truth.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃ |
4 He shall not fail nor be discouraged, till he have set judgment in the earth: and the isles shall wait for his law.
| לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ |
5 Thus saith God Yhwh, he that created the heavens, and stretched them out; he that spread forth the earth, and that which cometh out of it; he that giveth breath unto the people upon it, and spirit to them that walk therein:
| כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃ |
6 I Yhwh have called thee in righteousness, and will hold thine hand, and will keep thee, and give thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles;
| אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃ |
7 To open the blind eyes, to bring out the prisoners from the prison, and them that sit in darkness out of the prison house.
| לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃ |
8 I am Yhwh: that is my name: and my glory will I not give to another, neither my praise to graven images.
| אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃ |
9 Behold, the former things are come to pass, and new things do I declare: before they spring forth I tell you of them.
| הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ |
10 Sing unto Yhwh a new song, and his praise from the end of the earth, ye that go down to the sea, and all that is therein; the isles, and the inhabitants thereof.
| שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃ |
11 Let the wilderness and the cities thereof lift up their voice, the villages that Kedar doth inhabit: let the inhabitants of the rock sing, let them shout from the top of the mountains.
| ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃ |
12 Let them give glory unto Yhwh, and declare his praise in the islands.
| ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃ |
13 Yhwh shall go forth as a mighty man, he shall stir up jealousy like a man of war: he shall cry, yea, roar; he shall prevail against his enemies.
| יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃ |
14 I have long time holden my peace; I have been still, and refrained myself: now will I cry like a travailing woman; I will destroy and devour at once.
| החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃ |
15 I will make waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers islands, and I will dry up the pools.
| אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃ |
16 And I will bring the blind by a way that they knew not; I will lead them in paths that they have not known: I will make darkness light before them, and crooked things straight. These things will I do unto them, and not forsake them.
| והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃ |
17 They shall be turned back, they shall be greatly ashamed, that trust in graven images, that say to the molten images, Ye are our gods.
| נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ |
18 Hear, ye deaf; and look, ye blind, that ye may see.
| החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃ |
19 Who is blind, but my servant? or deaf, as my messenger that I sent? who is blind as he that is perfect, and blind as Yhwh's servant?
| מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃ |
20 Seeing many things, but thou observest not; opening the ears, but he heareth not.
| ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃ |
21 Yhwh is well pleased for his righteousness’ sake; he will magnify the law, and make it honourable.
| יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃ |
22 But this is a people robbed and spoiled; they are all of them snared in holes, and they are hid in prison houses: they are for a prey, and none delivereth; for a spoil, and none saith, Restore.
| והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃ |
23 Who among you will give ear to this? who will hearken and hear for the time to come?
| מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃ |
24 Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? did not Yhwh, he against whom we have sinned? for they would not walk in his ways, neither were they obedient unto his law.
| מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃ |
25 Therefore he hath poured upon him the fury of his anger, and the strength of battle: and it hath set him on fire round about, yet he knew not; and it burned him, yet he laid it not to heart.
| וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃ |
