Isaiah 21
1 The burden of the desert of the sea. As whirlwinds in the south pass through; so it cometh from the desert, from a terrible land.
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ |
2 A grievous vision is declared unto me; the treacherous dealer dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. Go up, O Elam: besiege, O Media; all the sighing thereof have I made to cease.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ |
3 Therefore are my loins filled with pain: pangs have taken hold upon me, as the pangs of a woman that travaileth: I was bowed down at the hearing of it; I was dismayed at the seeing of it.
| על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ |
4 My heart panted, fearfulness affrighted me: the night of my pleasure hath he turned into fear unto me.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ |
5 Prepare the table, watch in the watchtower, eat, drink: arise, ye princes, and anoint the shield.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ |
6 For thus hath the Lord said unto me, Go, set a watchman, let him declare what he seeth.
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ |
7 And he saw a chariot with a couple of horsemen, a chariot of donkeys, and a chariot of camels; and he hearkened diligently with much heed:
| וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ |
8 And he cried, A lion: My lord, I stand continually upon the watchtower in the daytime, and I am set in my ward whole nights:
| ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ |
9 And, behold, here cometh a chariot of men, with a couple of horsemen. And he answered and said, Babylon is fallen, is fallen; and all the graven images of her gods he hath broken unto the ground.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ |
10 O my threshing, and the grain of my floor: that which I have heard of Yhwh of Armies, the God of Israel, have I declared unto you.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ |
11 The burden of Dumah. He calleth to me out of Seir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ |
12 The watchman said, The morning cometh, and also the night: if ye will enquire, enquire ye: return, come.
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ |
13 The burden upon Arabia. In the forest in Arabia shall ye lodge, O ye travelling companies of Dedanim.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ |
14 The inhabitants of the land of Tema brought water to him that was thirsty, they did meet with their bread him that fled.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ |
15 For they fled from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ |
16 For thus hath the Lord said unto me, Within a year, according to the years of an hireling, and all the glory of Kedar shall fail:
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ |
17 And the residue of the number of archers, the mighty men of the children of Kedar, shall be diminished: for Yhwh God of Israel hath spoken it.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ |
