Isaiah 10
1 Woe unto them that decree unrighteous decrees, and that write grievousness which they have prescribed;
| הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃ |
2 To turn aside the needy from judgment, and to take away the right from the poor of my people, that widows may be their prey, and that they may rob the fatherless!
| להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃ |
3 And what will ye do in the day of visitation, and in the desolation which shall come from far? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?
| ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃ |
4 Without me they shall bow down under the prisoners, and they shall fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
5 O Assyrian, the rod of mine anger, and the staff in their hand is mine indignation.
| הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃ |
6 I will send him against an hypocritical nation, and against the people of my wrath will I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
| בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃ |
7 Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy and cut off nations not a few.
| והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃ |
8 For he saith, Are not my princes altogether kings?
| כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃ |
9 Is not Calno as Carchemish? is not Hamath as Arpad? is not Samaria as Damascus?
| הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃ |
10 As my hand hath found the kingdoms of the idols, and whose graven images did excel them of Jerusalem and of Samaria;
| כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ |
11 Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?
| הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ |
12 Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed his whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the stout heart of the king of Assyria, and the glory of his high looks.
| והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃ |
13 For he saith, By the strength of my hand I have done it, and by my wisdom; for I am prudent: and I have removed the bounds of the people, and have robbed their treasures, and I have put down the inhabitants like a valiant man:
| כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃ |
14 And my hand hath found as a nest the riches of the people: and as one gathereth eggs that are left, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or opened the mouth, or peeped.
| ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃ |
15 Shall the axe boast itself against him that heweth therewith? or shall the saw magnify itself against him that shaketh it? as if the rod should shake itself against them that lift it up, or as if the staff should lift up itself, as if it were no wood.
| היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃ |
16 Therefore shall the Lord, the Lord of Armies, send among his fat ones leanness; and under his glory he shall kindle a burning like the burning of a fire.
| לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃ |
17 And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame: and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day;
| והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ |
18 And shall consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body: and they shall be as when a standardbearer fainteth.
| וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃ |
19 And the rest of the trees of his forest shall be few, that a child may write them.
| ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ |
20 And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and such as are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon Yhwh, the Holy One of Israel, in truth.
| והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃ |
21 The remnant shall return, even the remnant of Jacob, unto the mighty God.
| שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃ |
22 For though thy people Israel be as the sand of the sea, yet a remnant of them shall return: the consumption decreed shall overflow with righteousness.
| כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ |
23 For the Lord Yhwh of Armies shall make a consumption, even determined, in the midst of all the land.
| כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃ |
24 Therefore thus saith the Lord Yhwh of Armies, O my people that dwellest in Zion, be not afraid of the Assyrian: he shall smite thee with a rod, and shall lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.
| לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃ |
25 For yet a very little while, and the indignation shall cease, and mine anger in their destruction.
| כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃ |
26 And Yhwh of Armies shall stir up a scourge for him according to the slaughter of Midian at the rock of Oreb: and as his rod was upon the sea, so shall he lift it up after the manner of Egypt.
| ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃ |
27 And it shall come to pass in that day, that his burden shall be taken away from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing.
| והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃ |
28 He is come to Aiath, he is passed to Migron; at Michmash he hath laid up his carriages:
| בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃ |
29 They are gone over the passage: they have taken up their lodging at Geba; Ramah is afraid; Gibeah of Saul is fled.
| עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃ |
30 Lift up thy voice, O daughter of Gallim: cause it to be heard unto Laish, O poor Anathoth.
| צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃ |
31 Madmenah is removed; the inhabitants of Gebim gather themselves to flee.
| נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃ |
32 As yet shall he remain at Nob that day: he shall shake his hand against the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.
| עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃ |
33 Behold, the Lord, Yhwh of Armies, shall lop the bough with terror: and the high ones of stature shall be hewn down, and the haughty shall be humbled.
| הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃ |
34 And he shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.
| ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ |
