Habakkuk 3
1 A prayer of Habakkuk the prophet upon Shigionoth.
| תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות |
2 O Yhwh, I have heard thy speech, and was afraid: O Yhwh, revive thy work in the midst of the years, in the midst of the years make known; in wrath remember mercy.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור |
3 God came from Teman, and the Holy One from mount Paran. (Selah) His glory covered the heavens, and the earth was full of his praise.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ |
4 And his brightness was as the light; he had horns coming out of his hand: and there was the hiding of his power.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה |
5 Before him went the pestilence, and burning coals went forth at his feet.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו |
6 He stood, and measured the earth: he beheld, and drove asunder the nations; and the everlasting mountains were scattered, the perpetual hills did bow: his ways are everlasting.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו |
7 I saw the tents of Cushan in affliction: and the curtains of the land of Midian did tremble.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין |
8 Was Yhwh displeased against the rivers? was thine anger against the rivers? was thy wrath against the sea, that thou didst ride upon thine horses and thy chariots of salvation?
| הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה |
9 Thy bow was made quite naked, according to the oaths of the tribes, even thy word. (Selah) Thou didst cleave the earth with rivers.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ |
10 The mountains saw thee, and they trembled: the overflowing of the water passed by: the deep uttered his voice, and lifted up his hands on high.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא |
11 The sun and moon stood still in their habitation: at the light of thine arrows they went, and at the shining of thy glittering spear.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך |
12 Thou didst march through the land in indignation, thou didst thresh the heathen in anger.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים |
13 Thou wentest forth for the salvation of thy people, even for salvation with thine anointed; thou woundedst the head out of the house of the wicked, by discovering the foundation unto the neck. (Selah)
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה |
14 Thou didst strike through with his staves the head of his villages: they came out as a whirlwind to scatter me: their rejoicing was as to devour the poor secretly.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר |
15 Thou didst walk through the sea with thine horses, through the heap of great waters.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים |
16 When I heard, my belly trembled; my lips quivered at the voice: rottenness entered into my bones, and I trembled in myself, that I might rest in the day of trouble: when he cometh up unto the people, he will invade them with his troops.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו |
17 Although the fig tree shall not blossom, neither shall fruit be in the vines; the labour of the olive shall fail, and the fields shall yield no meat; the flock shall be cut off from the fold, and there shall be no herd in the stalls:
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים |
18 Yet I will rejoice in Yhwh, I will joy in the God of my salvation.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי |
19 Yhwh God is my strength, and he will make my feet like hinds’ feet, and he will make me to walk upon mine high places. To the chief singer on my stringed instruments.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי |
