Amos 6
1 Woe to them that are at ease in Zion, and trust in the mountain of Samaria, which are named chief of the nations, to whom the house of Israel came!
| הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ |
2 Pass ye unto Calneh, and see; and from thence go ye to Hamath the great: then go down to Gath of the Philistines: be they better than these kingdoms? or their border greater than your border?
| עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ |
3 Ye that put far away the evil day, and cause the seat of violence to come near;
| המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ |
4 That lie upon beds of ivory, and stretch themselves upon their couches, and eat the lambs out of the flock, and the calves out of the midst of the stall;
| השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ |
5 That chant to the sound of the viol, and invent to themselves instruments of musick, like David;
| הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ |
6 That drink wine in bowls, and anoint themselves with the chief ointments: but they are not grieved for the affliction of Joseph.
| השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ |
7 Therefore now shall they go captive with the first that go captive, and the banquet of them that stretched themselves shall be removed.
| לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ |
8 The Lord Yhwh hath sworn by himself, saith Yhwh the God of Armies, I abhor the excellency of Jacob, and hate his palaces: therefore will I deliver up the city with all that is therein.
| נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ |
9 And it shall come to pass, if there remain ten men in one house, that they shall die.
| והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ |
10 And a man’s uncle shall take him up, and he that burneth him, to bring out the bones out of the house, and shall say unto him that is by the sides of the house, Is there yet any with thee? and he shall say, No. Then shall he say, Hold thy tongue: for we may not make mention of the name of Yhwh.
| ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ |
11 For, behold, Yhwh commandeth, and he will smite the great house with breaches, and the little house with clefts.
| כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ |
12 Shall horses run upon the rock? will one plow there with oxen? for ye have turned judgment into gall, and the fruit of righteousness into hemlock:
| הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ |
13 Ye which rejoice in a thing of nought, which say, Have we not taken to us horns by our own strength?
| השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ |
14 But, behold, I will raise up against you a nation, O house of Israel, saith Yhwh the God of Armies; and they shall afflict you from the entering in of Hemath unto the river of the wilderness.
| כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ |
