Acts 11
1 And the apostles and brethren that were in Judæa heard that the Gentiles had also received the word of God.
| וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃ |
2 And when Peter was come up to Jerusalem, they that were of the circumcision contended with him,
| ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃ |
3 Saying, Thou wentest in to men uncircumcised, and didst eat with them.
| אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃ |
4 But Peter rehearsed the matter from the beginning, and expounded it by order unto them, saying,
| ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃ |
5 I was in the city of Joppa praying: and in a trance I saw a vision, A certain vessel descend, as it had been a great sheet, let down from heaven by four corners; and it came even to me:
| מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃ |
6 Upon the which when I had fastened mine eyes, I considered, and saw fourfooted beasts of the earth, and wild beasts, and creeping things, and fowls of the air.
| והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃ |
7 And I heard a voice saying unto me, Arise, Peter; slay and eat.
| ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃ |
8 But I said, Not so, Lord: for nothing common or unclean hath at any time entered into my mouth.
| ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃ |
9 But the voice answered me again from heaven, What God hath cleansed, that call not thou common.
| ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ |
10 And this was done three times: and all were drawn up again into heaven.
| וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃ |
11 And, behold, immediately there were three men already come unto the house where I was, sent from Cæsarea unto me.
| והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃ |
12 And the Spirit bade me go with them, nothing doubting. Moreover these six brethren accompanied me, and we entered into the man’s house:
| ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃ |
13 And he shewed us how he had seen an angel in his house, which stood and said unto him, Send men to Joppa, and call for Simon, whose surname is Peter;
| ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ |
14 Who shall tell thee words, whereby thou and all thy house shall be saved.
| והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃ |
15 And as I began to speak, the Holy Ghost fell on them, as on us at the beginning.
| וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃ |
16 Then remembered I the word of the Lord, how that he said, John indeed baptized with water; but ye shall be baptized with the Holy Ghost.
| ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ |
17 Forasmuch then as God gave them the like gift as he did unto us, who believed on the Lord Jesus Christ; what was I, that I could withstand God?
| ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ |
18 When they heard these things, they held their peace, and glorified God, saying, Then hath God also to the Gentiles granted repentance unto life.
| ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃ |
19 Now they which were scattered abroad upon the persecution that arose about Stephen travelled as far as Phenice, and Cyprus, and Antioch, preaching the word to none but unto the Jews only.
| והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃ |
20 And some of them were men of Cyprus and Cyrene, which, when they were come to Antioch, spake unto the Grecians, preaching the Lord Jesus.
| ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃ |
21 And the hand of the Lord was with them: and a great number believed, and turned unto the Lord.
| ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃ |
22 Then tidings of these things came unto the ears of the Assembly which was in Jerusalem: and they sent forth Barnabas, that he should go as far as Antioch.
| וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃ |
23 Who, when he came, and had seen the grace of God, was glad, and exhorted them all, that with purpose of heart they would cleave unto the Lord.
| ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃ |
24 For he was a good man, and full of the Holy Ghost and of faith: and much people was added unto the Lord.
| כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃ |
25 Then departed Barnabas to Tarsus, for to seek Saul:
| וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃ |
26 And when he had found him, he brought him unto Antioch. And it came to pass, that a whole year they gathered themselves together with the Assembly, and taught much people. And the disciples were called Christians first in Antioch.
| ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃ |
27 And in these days came prophets from Jerusalem unto Antioch.
| ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃ |
28 And there stood up one of them named Agabus, and signified by the Spirit that there should be great dearth throughout all the world: which came to pass in the days of Claudius Cæsar.
| ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃ |
29 Then the disciples, every man according to his ability, determined to send relief unto the brethren which dwelt in Judæa:
| ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃ |
30 Which also they did, and sent it to the elders by the hands of Barnabas and Saul.
| וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃ |
