Psalms 80
1 Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that dwellest between the cherubims, shine forth.
| למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ |
2 Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up thy strength, and come and save us.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ |
3 Turn us again, O Elohim, and cause thy face to shine; and we shall be saved.
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ |
4 O YHWH Elohim of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?
| יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃ |
5 Thou feedest them with the bread of tears; and givest them tears to drink in great measure.
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ |
6 Thou makest us a strife unto our neighbours: and our enemies laugh among themselves.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃ |
7 Turn us again, O Elohim of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ |
8 Thou hast brought a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ |
9 Thou preparedst room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃ |
10 The hills were covered with the shadow of it, and the boughs thereof were like the goodly cedars.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃ |
11 She sent out her boughs unto the sea, and her branches unto the river.
| תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃ |
12 Why hast thou then broken down her hedges, so that all they which pass by the way do pluck her?
| למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃ |
13 The boar out of the wood doth waste it, and the wild beast of the field doth devour it.
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ |
14 Return, we beseech thee, O Elohim of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine;
| אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ |
15 And the vineyard which thy right hand hath planted, and the branch that thou madest strong for thyself.
| וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃ |
16 It is burned with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ |
17 Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.
| תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃ |
18 So will not we go back from thee: quicken us, and we will call upon thy name.
| ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ |
19 Turn us again, O YHWH Elohim of hosts, cause thy face to shine; and we shall be saved.
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ |
