Psalms 52

1 Why boastest thou thyself in mischief, O mighty man? the goodness of El endureth continually.

לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִֽד׃ בְּבוֹא ׀ דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל־בֵּית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל־הַיּֽוֹם׃

2 Thy tongue deviseth mischiefs; like a sharp rasor, working deceitfully.

הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּֽה׃

3 Thou lovest evil more than good; and lying rather than to speak righteousness. (Selah)

אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר ׀ מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶֽלָה׃

4 Thou lovest all devouring words, O thou deceitful tongue.

אָהַבְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָלַע לְשׁוֹן מִרְמָֽה׃

5 El shall likewise destroy thee for ever, he shall take thee away, and pluck thee out of thy dwelling place, and root thee out of the land of the living. (Selah)

גַּם־אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶֽלָה׃

6 The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him:

וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָֽקוּ׃

7 Lo, this is the man that made not Elohim his strength; but trusted in the abundance of his riches, and strengthened himself in his wickedness.

הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָֽעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתֽוֹ׃

8 But I am like a green olive tree in the house of Elohim: I trust in the mercy of Elohim for ever and ever.

וַאֲנִי ׀ כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶֽד׃

9 I will praise thee for ever, because thou hast done it: and I will wait on thy name; for it is good before thy saints.

אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִֽי־טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶֽיךָ׃