< Psalms 104 >

1 Bless YHWH, O my soul. O YHWH my Elohim, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
2 Who coverest thyself with light as with a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3 Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
4 Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
5 Who laid the foundations of the earth, that it should not be removed for ever.
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
6 Thou coveredst it with the deep as with a garment: the waters stood above the mountains.
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃
7 At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
8 They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
9 Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
10 He sendeth the springs into the valleys, which run among the hills.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
11 They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
12 By them shall the fowls of the heaven have their habitation, which sing among the branches.
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
13 He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14 He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
15 And wine that maketh glad the heart of man, and oil to make his face to shine, and bread which strengtheneth man's heart.
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃
16 The trees of YHWH are full of sap; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
17 Where the birds make their nests: as for the stork, the fir trees are her house.
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
18 The high hills are a refuge for the wild goats; and the rocks for the conies.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
19 He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃
20 Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep forth.
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃
21 The young lions roar after their prey, and seek their meat from El.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃
22 The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃
23 Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
24 O YHWH, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
25 So is this great and wide sea, wherein are things creeping innumerable, both small and great beasts.
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
26 There go the ships: there is that leviathan, whom thou hast made to play therein.
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
27 These wait all upon thee; that thou mayest give them their meat in due season.
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
28 That thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
29 Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
30 Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
31 The glory of YHWH shall endure for ever: YHWH shall rejoice in his works.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
32 He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
33 I will sing unto YHWH as long as I live: I will sing praise to my Elohim while I have my being.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
34 My meditation of him shall be sweet: I will be glad in YHWH.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃
35 Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou YHWH, O my soul. Praise ye YHWH.
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

< Psalms 104 >