Judges 13
1 And the children of Israel did evil again in the sight of YHWH; and YHWH delivered them into the hand of the Philistines forty years.
| ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃ |
2 And there was a certain man of Zorah, of the family of the Danites, whose name was Manoah; and his wife was barren, and bare not.
| ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃ |
3 And the angel of YHWH appeared unto the woman, and said unto her, Behold now, thou art barren, and bearest not: but thou shalt conceive, and bear a son.
| וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃ |
4 Now therefore beware, I pray thee, and drink not wine nor strong drink, and eat not any unclean thing:
| ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃ |
5 For, lo, thou shalt conceive, and bear a son; and no rasor shall come on his head: for the child shall be a Nazarite unto Elohim from the womb: and he shall begin to deliver Israel out of the hand of the Philistines.
| כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃ |
6 Then the woman came and told her husband, saying, A man of Elohim came unto me, and his countenance was like the countenance of an angel of Elohim, very terrible: but I asked him not whence he was, neither told he me his name:
| ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃ |
7 But he said unto me, Behold, thou shalt conceive, and bear a son; and now drink no wine nor strong drink, neither eat any unclean thing: for the child shall be a Nazarite to Elohim from the womb to the day of his death.
| ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃ |
8 Then Manoah intreated YHWH, and said, O my master, let the man of Elohim which thou didst send come again unto us, and teach us what we shall do unto the child that shall be born.
| ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃ |
9 And Elohim hearkened to the voice of Manoah; and the angel of Elohim came again unto the woman as she sat in the field: but Manoah her husband was not with her.
| וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃ |
10 And the woman made haste, and ran, and shewed her husband, and said unto him, Behold, the man hath appeared unto me, that came unto me the other day.
| ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃ |
11 And Manoah arose, and went after his wife, and came to the man, and said unto him, Art thou the man that spakest unto the woman? And he said, I am.
| ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃ |
12 And Manoah said, Now let thy words come to pass. How shall we order the child, and how shall we do unto him?
| ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃ |
13 And the angel of YHWH said unto Manoah, Of all that I said unto the woman let her beware.
| ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃ |
14 She may not eat of any thing that cometh of the vine, neither let her drink wine or strong drink, nor eat any unclean thing: all that I commanded her let her observe.
| מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃ |
15 And Manoah said unto the angel of YHWH, I pray thee, let us detain thee, until we shall have made ready a kid for thee.
| ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃ |
16 And the angel of YHWH said unto Manoah, Though thou detain me, I will not eat of thy bread: and if thou wilt offer a burnt offering, thou must offer it unto YHWH. For Manoah knew not that he was an angel of YHWH.
| ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ |
17 And Manoah said unto the angel of YHWH, What is thy name, that when thy sayings come to pass we may do thee honour?
| ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃ |
18 And the angel of YHWH said unto him, Why askest thou thus after my name, seeing it is secret?
| ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃ |
19 So Manoah took a kid with a meat offering, and offered it upon a rock unto YHWH: and the angel did wondrously; and Manoah and his wife looked on.
| ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃ |
20 For it came to pass, when the flame went up toward heaven from off the altar, that the angel of YHWH ascended in the flame of the altar. And Manoah and his wife looked on it, and fell on their faces to the ground.
| ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃ |
21 But the angel of YHWH did no more appear to Manoah and to his wife. Then Manoah knew that he was an angel of YHWH.
| ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ |
22 And Manoah said unto his wife, We shall surely die, because we have seen Elohim.
| ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃ |
23 But his wife said unto him, If YHWH were pleased to kill us, he would not have received a burnt offering and a meat offering at our hands, neither would he have shewed us all these things, nor would as at this time have told us such things as these.
| ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃ |
24 And the woman bare a son, and called his name Samson: and the child grew, and YHWH blessed him.
| ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃ |
25 And the Spirit of YHWH began to move him at times in the camp of Dan between Zorah and Eshtaol.
| ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃ |
