Deuteronomy 33
1 And this is the blessing, wherewith Moses the man of Elohim blessed the children of Israel before his death.
| וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו׃ |
2 And he said, YHWH came from Sinai, and rose up from Seir unto them; he shined forth from mount Paran, and he came with ten thousands of saints: from his right hand went a fiery law for them.
| ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו׃ |
3 Yea, he loved the people; all his saints are in thy hand: and they sat down at thy feet; every one shall receive of thy words.
| אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃ |
4 Moses commanded us a law, even the inheritance of the congregation of Jacob.
| תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב׃ |
5 And he was king in Jeshurun, when the heads of the people and the tribes of Israel were gathered together.
| ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃ |
6 Let Reuben live, and not die; and let not his men be few.
| יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר׃ |
7 And this is the blessing of Judah: and he said, Hear, YHWH, the voice of Judah, and bring him unto his people: let his hands be sufficient for him; and be thou an help to him from his enemies.
| וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ |
8 And of Levi he said, Let thy Thummim and thy Urim be with thy holy one, whom thou didst prove at Massah, and with whom thou didst strive at the waters of Meribah;
| וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃ |
9 Who said unto his father and to his mother, I have not seen him; neither did he acknowledge his brethren, nor knew his own children: for they have observed thy word, and kept thy covenant.
| האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃ |
10 They shall teach Jacob thy judgments, and Israel thy law: they shall put incense before thee, and whole burnt sacrifice upon thine altar.
| יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃ |
11 Bless, YHWH, his substance, and accept the work of his hands; smite through the loins of them that rise against him, and of them that hate him, that they rise not again.
| ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃ |
12 And of Benjamin he said, The beloved of YHWH shall dwell in safety by him; and YHWH shall cover him all the day long, and he shall dwell between his shoulders.
| לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃ |
13 And of Joseph he said, Blessed of YHWH be his land, for the precious things of heaven, for the dew, and for the deep that coucheth beneath,
| וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃ |
14 And for the precious fruits brought forth by the sun, and for the precious things put forth by the moon,
| וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃ |
15 And for the chief things of the ancient mountains, and for the precious things of the lasting hills,
| ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃ |
16 And for the precious things of the earth and fulness thereof, and for the good will of him that dwelt in the bush: let the blessing come upon the head of Joseph, and upon the top of the head of him that was separated from his brethren.
| וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ |
17 His glory is like the firstling of his bullock, and his horns are like the horns of unicorns: with them he shall push the people together to the ends of the earth: and they are the ten thousands of Ephraim, and they are the thousands of Manesseh.
| בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ |
18 And of Zebulun he said, Rejoice, Zebulun, in thy going out; and, Issachar, in thy tents.
| ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃ |
19 They shall call the people unto the mountain; there they shall offer sacrifices of righteousness: for they shall suck of the abundance of the seas, and of treasures hid in the sand.
| עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ |
20 And of Gad he said, Blessed be he that enlargeth Gad: he dwelleth as a lion, and teareth the arm with the crown of the head.
| ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃ |
21 And he provided the first part for himself, because there, in a portion of the lawgiver, was he seated; and he came with the heads of the people, he executed the justice of YHWH, and his judgments with Israel.
| וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃ |
22 And of Dan he said, Dan is a lion's whelp: he shall leap from Bashan.
| ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃ |
23 And of Naphtali he said, O Naphtali, satisfied with favour, and full with the blessing of YHWH: possess thou the west and the south.
| ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ |
24 And of Asher he said, Let Asher be blessed with children; let him be acceptable to his brethren, and let him dip his foot in oil.
| ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃ |
25 Thy shoes shall be iron and brass; and as thy days, so shall thy strength be.
| ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃ |
26 There is none like unto the El of Jeshurun, who rideth upon the heaven in thy help, and in his excellency on the sky.
| אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃ |
27 The Elohim of old is thy refuge, and underneath are the everlasting arms: and he shall thrust out the enemy from before thee; and shall say, Destroy them.
| מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃ |
28 Israel then shall dwell in safety alone: the fountain of Jacob shall be upon a land of corn and wine; also his heavens shall drop down dew.
| וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃ |
29 Happy art thou, O Israel: who is like unto thee, O people saved by YHWH, the shield of thy help, and who is the sword of thy excellency! and thine enemies shall be found liars unto thee; and thou shalt tread upon their high places.
| אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃ |
