Deuteronomy 31
1 And Moses went and spake these words unto all Israel.
| וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל |
2 And he said unto them, I am an hundred and twenty years old this day; I can no more go out and come in: also YHWH hath said unto me, Thou shalt not go over this Jordan.
| ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה |
3 YHWH thy Elohim, he will go over before thee, and he will destroy these nations from before thee, and thou shalt possess them: and Joshua, he shall go over before thee, as YHWH hath said.
| יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך--וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה |
4 And YHWH shall do unto them as he did to Sihon and to Og, kings of the Amorites, and unto the land of them, whom he destroyed.
| ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם--אשר השמיד אתם |
5 And YHWH shall give them up before your face, that ye may do unto them according unto all the commandments which I have commanded you.
| ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם--ככל המצוה אשר צויתי אתכם |
6 Be strong and of a good courage, fear not, nor be afraid of them: for YHWH thy Elohim, he it is that doth go with thee; he will not fail thee, nor forsake thee.
| חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך--לא ירפך ולא יעזבך |
7 And Moses called unto Joshua, and said unto him in the sight of all Israel, Be strong and of a good courage: for thou must go with this people unto the land which YHWH hath sworn unto their fathers to give them; and thou shalt cause them to inherit it.
| ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם |
8 And YHWH, he it is that doth go before thee; he will be with thee, he will not fail thee, neither forsake thee: fear not, neither be dismayed.
| ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך--לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת |
9 And Moses wrote this law, and delivered it unto the priests the sons of Levi, which bare the ark of the covenant of YHWH, and unto all the elders of Israel.
| ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל |
10 And Moses commanded them, saying, At the end of every seven years, in the solemnity of the year of release, in the feast of tabernacles,
| ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה--בחג הסכות |
11 When all Israel is come to appear before YHWH thy Elohim in the place which he shall choose, thou shalt read this law before all Israel in their hearing.
| בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל--באזניהם |
12 Gather the people together, men and women, and children, and thy stranger that is within thy gates, that they may hear, and that they may learn, and fear YHWH your Elohim, and observe to do all the words of this law:
| הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת |
13 And that their children, which have not known any thing, may hear, and learn to fear YHWH your Elohim, as long as ye live in the land whither ye go over Jordan to possess it.
| ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו--ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה |
14 And YHWH said unto Moses, Behold, thy days approach that thou must die: call Joshua, and present yourselves in the tabernacle of the congregation, that I may give him a charge. And Moses and Joshua went, and presented themselves in the tabernacle of the congregation.
| ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות--קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד |
15 And YHWH appeared in the tabernacle in a pillar of a cloud: and the pillar of the cloud stood over the door of the tabernacle.
| וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל |
16 And YHWH said unto Moses, Behold, thou shalt sleep with thy fathers; and this people will rise up, and go a whoring after the elohim of the strangers of the land, whither they go to be among them, and will forsake me, and break my covenant which I have made with them.
| ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו |
17 Then my anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide my face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall befall them; so that they will say in that day, Are not these evils come upon us, because our Elohim is not among us?
| וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה |
18 And I will surely hide my face in that day for all the evils which they shall have wrought, in that they are turned unto other elohim.
| ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים |
19 Now therefore write ye this song for you, and teach it the children of Israel: put it in their mouths, that this song may be a witness for me against the children of Israel.
| ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד--בבני ישראל |
20 For when I shall have brought them into the land which I sware unto their fathers, that floweth with milk and honey; and they shall have eaten and filled themselves, and waxen fat; then will they turn unto other elohim, and serve them, and provoke me, and break my covenant.
| כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי |
21 And it shall come to pass, when many evils and troubles are befallen them, that this song shall testify against them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed: for I know their imagination which they go about, even now, before I have brought them into the land which I sware.
| והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי |
22 Moses therefore wrote this song the same day, and taught it the children of Israel.
| ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל |
23 And he gave Joshua the son of Nun a charge, and said, Be strong and of a good courage: for thou shalt bring the children of Israel into the land which I sware unto them: and I will be with thee.
| ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך |
24 And it came to pass, when Moses had made an end of writing the words of this law in a book, until they were finished,
| ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת--על ספר עד תמם |
25 That Moses commanded the Levites, which bare the ark of the covenant of YHWH, saying,
| ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר |
26 Take this book of the law, and put it in the side of the ark of the covenant of YHWH your Elohim, that it may be there for a witness against thee.
| לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד |
27 For I know thy rebellion, and thy stiff neck: behold, while I am yet alive with you this day, ye have been rebellious against YHWH; and how much more after my death?
| כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי |
28 Gather unto me all the elders of your tribes, and your officers, that I may speak these words in their ears, and call heaven and earth to record against them.
| הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ |
29 For I know that after my death ye will utterly corrupt yourselves, and turn aside from the way which I have commanded you; and evil will befall you in the latter days; because ye will do evil in the sight of YHWH, to provoke him to anger through the work of your hands.
| כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים--כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם |
30 And Moses spake in the ears of all the congregation of Israel the words of this song, until they were ended.
| וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת--עד תמם |
