< Deuteronomy 13 >

1 If there arise among you a prophet, or a dreamer of dreams, and giveth thee a sign or a wonder,
כִּֽי־יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵֽת׃
2 And the sign or the wonder come to pass, whereof he spake unto thee, saying, Let us go after other elohim, which thou hast not known, and let us serve them;
וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֽ͏ֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹֽא־יְדַעְתָּם וְנָֽעָבְדֵֽם׃
3 Thou shalt not hearken unto the words of that prophet, or that dreamer of dreams: for YHWH your Elohim proveth you, to know whether ye love YHWH your Elohim with all your heart and with all your soul.
לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל־חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹֽהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹֽהֲבִים אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃
4 Ye shall walk after YHWH your Elohim, and fear him, and keep his commandments, and obey his voice, and ye shall serve him, and cleave unto him.
אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת־מִצְוֺתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקֽוּן׃
5 And that prophet, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he hath spoken to turn you away from YHWH your Elohim, which brought you out of the land of Egypt, and redeemed you out of the house of bondage, to thrust thee out of the way which YHWH thy Elohim commanded thee to walk in. So shalt thou put the evil away from the midst of thee.
וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר־סָרָה עַל־יְהוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם ׀ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּֽדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּֽיחֲךָ מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
6 If thy brother, the son of thy mother, or thy son, or thy daughter, or the wife of thy bosom, or thy friend, which is as thine own soul, entice thee secretly, saying, Let us go and serve other elohim, which thou hast not known, thou, nor thy fathers;
כִּי יְסִֽיתְךָ אָחִיךָ בֶן־אִמֶּךָ אֽוֹ־בִנְךָ אֽוֹ־בִתְּךָ אוֹ ׀ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵֽעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵֽלְכָה וְנַֽעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
7 Namely, of the elohim of the people which are round about you, nigh unto thee, or far off from thee, from the one end of the earth even unto the other end of the earth;
מֵאֱלֹהֵי הֽ͏ָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָֽרֶץ׃
8 Thou shalt not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall thine eye pity him, neither shalt thou spare, neither shalt thou conceal him:
לֹא־תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא־תָחוֹס עֵֽינְךָ עָלָיו וְלֹֽא־תַחְמֹל וְלֹֽא־תְכַסֶּה עָלָֽיו׃
9 But thou shalt surely kill him; thine hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people.
כִּי הָרֹג תַּֽהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּֽהְיֶה־בּוֹ בָרִֽאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָֽה׃
10 And thou shalt stone him with stones, that he die; because he hath sought to thrust thee away from YHWH thy Elohim, which brought thee out of the land of Egypt, from the house of bondage.
וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּֽיחֲךָ מֵעַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִֽים׃
11 And all Israel shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is among you.
וְכָל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִֽרָאוּן וְלֹֽא־יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּֽךָ׃
12 If thou shalt hear say in one of thy cities, which YHWH thy Elohim hath given thee to dwell there, saying,
כִּֽי־תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹֽר׃
13 Certain men, the children of Belial, are gone out from among you, and have withdrawn the inhabitants of their city, saying, Let us go and serve other elohim, which ye have not known;
יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת־יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃
14 Then shalt thou enquire, and make search, and ask diligently; and, behold, if it be truth, and the thing certain, that such abomination is wrought among you;
וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּֽךָ׃
15 Thou shalt surely smite the inhabitants of that city with the edge of the sword, destroying it utterly, and all that is therein, and the cattle thereof, with the edge of the sword.
הַכֵּה תַכֶּה אֶת־יֹשְׁבֵי הָעִיר ההוא הַהִיא לְפִי־חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּהּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּהּ לְפִי־חָֽרֶב׃
16 And thou shalt gather all the spoil of it into the midst of the street thereof, and shalt burn with fire the city, and all the spoil thereof every whit, for YHWH thy Elohim: and it shall be an heap for ever; it shall not be built again.
וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל־תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת־הָעִיר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עֽוֹד׃
17 And there shall cleave nought of the cursed thing to thine hand: that YHWH may turn from the fierceness of his anger, and shew thee mercy, and have compassion upon thee, and multiply thee, as he hath sworn unto thy fathers;
וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָֽתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִֽחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
18 When thou shalt hearken to the voice of YHWH thy Elohim, to keep all his commandments which I command thee this day, to do that which is right in the eyes of YHWH thy Elohim.
כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃

< Deuteronomy 13 >