Zechariah 11
1 OPEN thy doors, O Lebanon, that the fire may devour thy cedars.
| פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך |
2 Howl, fir tree; for the cedar is fallen; because the mighty are spoiled: howl, O ye oaks of Bashan; for the forest of the vintage is come down.
| הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (הבציר) |
3 There is a voice of the howling of the shepherds; for their glory is spoiled: a voice of the roaring of young lions; for the pride of Jordan is spoiled.
| קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן |
4 Thus saith the Lord my God; Feed the flock of the slaughter;
| כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה |
5 Whose possessors slay them, and hold themselves not guilty: and they that sell them say, Blessed be the Lord; for I am rich: and their own shepherds pity them not.
| אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן |
6 For I will no more pity the inhabitants of the land, saith the Lord: but, lo, I will deliver the men every one into his neighbour’s hand, and into the hand of his king: and they shall smite the land, and out of their hand I will not deliver them.
| כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ--נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם |
7 And I will feed the flock of slaughter, even you, O poor of the flock. And I took unto me two staves; the one I called Beauty, and the other I called Bands; and I fed the flock.
| וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן |
8 Three shepherds also I cut off in one month; and my soul lothed them, and their soul also abhorred me.
| ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי |
9 Then said I, I will not feed you: that that dieth, let it die; and that that is to be cut off, let it be cut off; and let the rest eat every one the flesh of another.
| ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה |
10 And I took my staff, even Beauty, and cut it asunder, that I might break my covenant which I had made with all the people.
| ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו--להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים |
11 And it was broken in that day: and so the poor of the flock that waited upon me knew that it was the word of the Lord.
| ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא |
12 And I said unto them, If ye think good, give me my price; and if not, forbear. So they weighed for my price thirty pieces of silver.
| ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי--ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף |
13 And the Lord said unto me, Cast it unto the potter: a goodly price that I was prised at of them. And I took the thirty pieces of silver, and cast them to the potter in the house of the Lord.
| ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר |
14 Then I cut asunder mine other staff, even Bands, that I might break the brotherhood between Judah and Israel.
| ואגדע את מקלי השני את החבלים--להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל |
15 And the Lord said unto me, Take unto thee yet the instruments of a foolish shepherd.
| ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי |
16 For, lo, I will raise up a shepherd in the land, which shall not visit those that be cut off, neither shall seek the young one, nor heal that that is broken, nor feed that that standeth still: but he shall eat the flesh of the fat, and tear their claws in pieces.
| כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק |
17 Woe to the idol shepherd that leaveth the flock! the sword shall be upon his arm, and upon his right eye: his arm shall be clean dried up, and his right eye shall be utterly darkened.
| הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה |
