Song of Solomon 1
1 THE song of songs, which is Solomon’s.
| שיר השירים אשר לשלמה |
2 Let him kiss me with the kisses of his mouth: for thy love is better than wine.
| ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין |
3 Because of the savour of thy good ointments thy name is as ointment poured forth, therefore do the virgins love thee.
| לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך |
4 Draw me, we will run after thee: the king hath brought me into his chambers: we will be glad and rejoice in thee, we will remember thy love more than wine: the upright love thee.
| משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך |
5 I am black, but comely, O ye daughters of Jerusalem, as the tents of Kedar, as the curtains of Solomon.
| שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה |
6 Look not upon me, because I am black, because the sun hath looked upon me: my mother’s children were angry with me; they made me the keeper of the vineyards; but mine own vineyard have I not kept.
| אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי |
7 Tell me, O thou whom my soul loveth, where thou feedest, where thou makest thy flock to rest at noon: for why should I be as one that turneth aside by the flocks of thy companions?
| הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך |
8 If thou know not, O thou fairest among women, go thy way forth by the footsteps of the flock, and feed thy kids beside the shepherds’ tents.
| אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים |
9 I have compared thee, O my love, to a company of horses in Pharaoh’s chariots.
| לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי |
10 Thy cheeks are comely with rows of jewels, thy neck with chains of gold.
| נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים |
11 We will make thee borders of gold with studs of silver.
| תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף |
12 While the king sitteth at his table, my spikenard sendeth forth the smell thereof.
| עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו |
13 A bundle of myrrh is my wellbeloved unto me; he shall lie all night betwixt my breasts.
| צרור המר דודי לי בין שדי ילין |
14 My beloved is unto me as a cluster of camphire in the vineyards of En-gedi.
| אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי |
15 Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thou hast doves’ eyes.
| הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים |
16 Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant: also our bed is green.
| הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה |
17 The beams of our house are cedar, and our rafters of fir.
| קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים |
