Psalms 94
1 O LORD God, to whom vengeance belongeth; O God, to whom vengeance belongeth, shew thyself.
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע |
2 Lift up thyself, thou judge of the earth: render a reward to the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים |
3 Lord, how long shall the wicked, how long shall the wicked triumph?
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו |
4 How long shall they utter and speak hard things? and all the workers of iniquity boast themselves?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און |
5 They break in pieces thy people, O Lord, and afflict thine heritage.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו |
6 They slay the widow and the stranger, and murder the fatherless.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו |
7 Yet they say, The Lord shall not see, neither shall the God of Jacob regard it.
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב |
8 Understand, ye brutish among the people: and ye fools, when will ye be wise?
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו |
9 He that planted the ear, shall he not hear? he that formed the eye, shall he not see?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט |
10 He that chastiseth the heathen, shall not he correct? he that teacheth man knowledge, shall not he know?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת |
11 The Lord knoweth the thoughts of man, that they are vanity.
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל |
12 Blessed is the man whom thou chastenest, O Lord, and teachest him out of thy law;
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו |
13 That thou mayest give him rest from the days of adversity, until the pit be digged for the wicked.
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת |
14 For the Lord will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב |
15 But judgment shall return unto righteousness: and all the upright in heart shall follow it.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב |
16 Who will rise up for me against the evildoers? or who will stand up for me against the workers of iniquity?
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און |
17 Unless the Lord had been my help, my soul had almost dwelt in silence.
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי |
18 When I said, My foot slippeth; thy mercy, O Lord, held me up.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני |
19 In the multitude of my thoughts within me thy comforts delight my soul.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי |
20 Shall the throne of iniquity have fellowship with thee, which frameth mischief by a law?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק |
21 They gather themselves together against the soul of the righteous, and condemn the innocent blood.
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו |
22 But the Lord is my defence; and my God is the rock of my refuge.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי |
23 And he shall bring upon them their own iniquity, and shall cut them off in their own wickedness; yea, the Lord our God shall cut them off.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו |
