Numbers 14
1 AND all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.
| ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא |
2 And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron: and the whole congregation said unto them, Would God that we had died in the land of Egypt! or would God we had died in this wilderness!
| וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו |
3 And wherefore hath the Lord brought us unto this land, to fall by the sword, that our wives and our children should be a prey? were it not better for us to return into Egypt?
| ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה |
4 And they said one to another, Let us make a captain, and let us return into Egypt.
| ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה |
5 Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.
| ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל |
6 And Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, which were of them that searched the land, rent their clothes:
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם |
7 And they spake unto all the company of the children of Israel, saying, The land, which we passed through to search it, is an exceeding good land.
| ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד |
8 If the Lord delight in us, then he will bring us into this land, and give it us; a land which floweth with milk and honey.
| אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש |
9 Only rebel not ye against the Lord, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us: their defence is departed from them, and the Lord is with us: fear them not.
| אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם |
10 But all the congregation bade stone them with stones. And the glory of the Lord appeared in the tabernacle of the congregation before all the children of Israel.
| ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל |
11 And the Lord said unto Moses, How long will this people provoke me? and how long will it be ere they believe me, for all the signs which I have shewed among them?
| ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו |
12 I will smite them with the pestilence, and disinherit them, and will make of thee a greater nation and mightier than they.
| אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו |
13 And Moses said unto the Lord, Then the Egyptians shall hear it, (for thou broughtest up this people in thy might from among them; )
| ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו |
14 And they will tell it to the inhabitants of this land: for they have heard that thou Lord art among this people, that thou Lord art seen face to face, and that thy cloud standeth over them, and that thou goest before them, by day time in a pillar of a cloud, and in a pillar of fire by night.
| ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה |
15 Now if thou shalt kill all this people as one man, then the nations which have heard the fame of thee will speak, saying,
| והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר |
16 Because the Lord was not able to bring this people into the land which he sware unto them, therefore he hath slain them in the wilderness.
| מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר |
17 And now, I beseech thee, let the power of my Lord be great, according as thou hast spoken, saying,
| ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר |
18 The Lord is longsuffering, and of great mercy, forgiving iniquity and transgression, and by no means clearing the guilty, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation.
| יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים |
19 Pardon, I beseech thee, the iniquity of this people according unto the greatness of thy mercy, and as thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.
| סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה |
20 And the Lord said, I have pardoned according to thy word:
| ויאמר יהוה סלחתי כדברך |
21 But as truly as I live, all the earth shall be filled with the glory of the Lord.
| ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ |
22 Because all those men which have seen my glory, and my miracles, which I did in Egypt and in the wilderness, and have tempted me now these ten times, and have not hearkened to my voice;
| כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי |
23 Surely they shall not see the land which I sware unto their fathers, neither shall any of them that provoked me see it:
| אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה |
24 But my servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it.
| ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה |
25 (Now the Amalekites and the Canaanites dwelt in the valley.) To morrow turn you, and get you into the wilderness by the way of the Red sea.
| והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף |
26 And the Lord spake unto Moses and unto Aaron, saying,
| וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
27 How long shall I bear with this evil congregation, which murmur against me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they murmur against me.
| עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי |
28 Say unto them, As truly as I live, saith the Lord, as ye have spoken in mine ears, so will I do to you:
| אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם |
29 Your carcases shall fall in this wilderness; and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, which have murmured against me,
| במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי |
30 Doubtless ye shall not come into the land, concerning which I sware to make you dwell therein, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.
| אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון |
31 But your little ones, which ye said should be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which ye have despised.
| וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה |
32 But as for you, your carcases, they shall fall in this wilderness.
| ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה |
33 And your children shall wander in the wilderness forty years, and bear your whoredoms, until your carcases be wasted in the wilderness.
| ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר |
34 After the number of the days in which ye searched the land, even forty days, each day for a year, shall ye bear your iniquities, even forty years, and ye shall know my breach of promise.
| במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי |
35 I the Lord have said, I will surely do it unto all this evil congregation, that are gathered together against me: in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.
| אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו |
36 And the men, which Moses sent to search the land, who returned, and made all the congregation to murmur against him, by bringing up a slander upon the land,
| והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ |
37 Even those men that did bring up the evil report upon the land, died by the plague before the Lord.
| וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה |
38 But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, which were of the men that went to search the land, lived still.
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ |
39 And Moses told these sayings unto all the children of Israel: and the people mourned greatly.
| וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד |
40 And they rose up early in the morning, and gat them up into the top of the mountain, saying, Lo, we be here, and will go up unto the place which the Lord hath promised: for we have sinned.
| וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו |
41 And Moses said, Wherefore now do ye transgress the commandment of the Lord? but it shall not prosper.
| ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח |
42 Go not up, for the Lord is not among you; that ye be not smitten before your enemies.
| אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם |
43 For the Amalekites and the Canaanites are there before you, and ye shall fall by the sword: because ye are turned away from the Lord, therefore the Lord will not be with you.
| כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם |
44 But they presumed to go up unto the hill top: nevertheless the ark of the covenant of the Lord, and Moses, departed not out of the camp.
| ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה |
45 Then the Amalekites came down, and the Canaanites which dwelt in that hill, and smote them, and discomfited them, even unto Hormah.
| וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה |
