Luke 9
1 THEN he called his twelve disciples together, and gave them power and authority over all devils, and to cure diseases.
| יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. |
2 And he sent them to preach the kingdom of God, and to heal the sick.
| לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. |
3 And he said unto them, Take nothing for your journey, neither staves, nor scrip, neither bread, neither money; neither have two coats apiece.
| ”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. |
4 And whatsoever house ye enter into, there abide, and thence depart.
| בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. |
5 And whosoever will not receive you, when ye go out of that city, shake off the very dust from your feet for a testimony against them.
| ”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ |
6 And they departed, and went through the towns, preaching the gospel, and healing every where.
| התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. |
7 Now Herod the tetrarch heard of all that was done by him: and he was perplexed, because that it was said of some, that John was risen from the dead;
| כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ |
8 And of some, that Elias had appeared; and of others, that one of the old prophets was risen again.
| או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ |
9 And Herod said, John have I beheaded: but who is this, of whom I hear such things? And he desired to see him.
| ”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. |
10 And the apostles, when they were returned, told him all that they had done. And he took them, and went aside privately into a desert place belonging to the city called Bethsaida.
| לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. |
11 And the people, when they knew it, followed him: and he received them, and spake unto them of the kingdom of God, and healed them that had need of healing.
| אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. |
12 And when the day began to wear away, then came the twelve, and said unto him, Send the multitude away, that they may go into the towns and country round about, and lodge, and get victuals: for we are here in a desert place.
| לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. |
13 But he said unto them, Give ye them to eat. And they said, We have no more but five loaves and two fishes; except we should go and buy meat for all this people.
| ”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ |
14 For they were about five thousand men. And he said to his disciples, Make them sit down by fifties in a company.
| כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. |
15 And they did so, and made them all sit down.
| התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. |
16 Then he took the five loaves and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed them, and brake, and gave to the disciples to set before the multitude.
| ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. |
17 And they did eat, and were all filled: and there was taken up of fragments that remained to them twelve baskets.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. |
18 And it came to pass, as he was alone praying, his disciples were with him: and he asked them, saying, Whom say the people that I am?
| יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ |
19 They answering said, John the Baptist; but some say, Elias; and others say, that one of the old prophets is risen again.
| ”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ |
20 He said unto them, But whom say ye that I am? Peter answering said, The Christ of God.
| ”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. |
21 And he straitly charged them, and commanded them to tell no man that thing;
| ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. |
22 Saying, The Son of man must suffer many things, and be rejected of the elders and chief priests and scribes, and be slain, and be raised the third day.
| ”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ |
23 And he said to them all, If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross daily, and follow me.
| לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. |
24 For whosoever will save his life shall lose it: but whosoever will lose his life for my sake, the same shall save it.
| כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. |
25 For what is a man advantaged, if he gain the whole world, and lose himself, or be cast away?
| מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? |
26 For whosoever shall be ashamed of me and of my words, of him shall the Son of man be ashamed, when he shall come in his own glory, and in his Father’s, and of the holy angels.
| ”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. |
27 But I tell you of a truth, there be some standing here, which shall not taste of death, till they see the kingdom of God.
| אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ |
28 And it came to pass about an eight days after these sayings, he took Peter and John and James, and went up into a mountain to pray.
| כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. |
29 And as he prayed, the fashion of his countenance was altered, and his raiment was white and glistering.
| בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. |
30 And, behold, there talked with him two men, which were Moses and Elias:
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. |
31 Who appeared in glory, and spake of his decease which he should accomplish at Jerusalem.
| הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. |
32 But Peter and they that were with him were heavy with sleep: and when they were awake, they saw his glory, and the two men that stood with him.
| בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. |
33 And it came to pass, as they departed from him, Peter said unto Jesus, Master, it is good for us to be here: and let us make three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elias: not knowing what he said.
| כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ |
34 While he thus spake, there came a cloud, and overshadowed them: and they feared as they entered into the cloud.
| בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. |
35 And there came a voice out of the cloud, saying, This is my beloved Son: hear him.
| ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ |
36 And when the voice was past, Jesus was found alone. And they kept it close, and told no man in those days any of those things which they had seen.
| לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. |
37 And it came to pass, that on the next day, when they were come down from the hill, much people met him.
| כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, |
38 And, behold, a man of the company cried out, saying, Master, I beseech thee, look upon my son: for he is mine only child.
| ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. |
39 And, lo, a spirit taketh him, and he suddenly crieth out; and it teareth him that he foameth again, and bruising him hardly departeth from him.
| שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. |
40 And I besought thy disciples to cast him out; and they could not.
| התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
41 And Jesus answering said, O faithless and perverse generation, how long shall I be with you, and suffer you? Bring thy son hither.
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ |
42 And as he was yet a coming, the devil threw him down, and tare him. And Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the child, and delivered him again to his father.
| לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. |
43 And they were all amazed at the mighty power of God. But while they wondered every one at all things which Jesus did, he said unto his disciples,
| כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: |
44 Let these sayings sink down into your ears: for the Son of man shall be delivered into the hands of men.
| ”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ |
45 But they understood not this saying, and it was hid from them, that they perceived it not: and they feared to ask him of that saying.
| אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. |
46 Then there arose a reasoning among them, which of them should be greatest.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. |
47 And Jesus, perceiving the thought of their heart, took a child, and set him by him,
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו |
48 And said unto them, Whosoever shall receive this child in my name receiveth me: and whosoever shall receive me receiveth him that sent me: for he that is least among you all, the same shall be great.
| ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ |
49 And John answered and said, Master, we saw one casting out devils in thy name; and we forbad him, because he followeth not with us.
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
50 And Jesus said unto him, Forbid him not: for he that is not against us is for us.
| ”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ |
51 And it came to pass, when the time was come that he should be received up, he stedfastly set his face to go to Jerusalem,
| בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. |
52 And sent messengers before his face: and they went, and entered into a village of the Samaritans, to make ready for him.
| יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. |
53 And they did not receive him, because his face was as though he would go to Jerusalem.
| אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). |
54 And when his disciples James and John saw this, they said, Lord, wilt thou that we command fire to come down from heaven, and consume them, even as Elias did?
| כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ |
55 But he turned, and rebuked them, and said, Ye know not what manner of spirit ye are of.
| אולם ישוע גער בהם, |
56 For the Son of man is not come to destroy men’s lives, but to save them. And they went to another village.
| והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. |
57 And it came to pass, that, as they went in the way, a certain man said unto him, Lord, I will follow thee whithersoever thou goest.
| בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ |
58 And Jesus said unto him, Foxes have holes, and birds of the air have nests; but the Son of man hath not where to lay his head.
| אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ |
59 And he said unto another, Follow me. But he said, Lord, suffer me first to go and bury my father.
| בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. |
60 Jesus said unto him, Let the dead bury their dead: but go thou and preach the kingdom of God.
| ”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ |
61 And another also said, Lord, I will follow thee; but let me first go bid them farewell, which are at home at my house.
| איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ |
62 And Jesus said unto him, No man, having put his hand to the plough, and looking back, is fit for the kingdom of God.
| אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ |
