Lamentations 3
1 I AM the man that hath seen affliction by the rod of his wrath.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ |
2 He hath led me, and brought me into darkness, but not into light.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ |
3 Surely against me is he turned; he turneth his hand against me all the day.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ |
4 My flesh and my skin hath he made old; he hath broken my bones.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ |
5 He hath builded against me, and compassed me with gall and travail.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ |
6 He hath set me in dark places, as they that be dead of old.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ |
7 He hath hedged me about, that I cannot get out: he hath made my chain heavy.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ |
8 Also when I cry and shout, he shutteth out my prayer.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ |
9 He hath inclosed my ways with hewn stone, he hath made my paths crooked.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ |
10 He was unto me as a bear lying in wait, and as a lion in secret places.
| דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ |
11 He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces: he hath made me desolate.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ |
12 He hath bent his bow, and set me as a mark for the arrow.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ |
13 He hath caused the arrows of his quiver to enter into my reins.
| הביא בכליותי בני אשפתו׃ |
14 I was a derision to all my people; and their song all the day.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ |
15 He hath filled me with bitterness, he hath made me drunken with wormwood.
| השביעני במרורים הרוני לענה׃ |
16 He hath also broken my teeth with gravel stones, he hath covered me with ashes.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ |
17 And thou hast removed my soul far off from peace: I forgat prosperity.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ |
18 And I said, My strength and my hope is perished from the Lord:
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ |
19 Remembering mine affliction and my misery, the wormwood and the gall.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ |
20 My soul hath them still in remembrance, and is humbled in me.
| זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ |
21 This I recall to my mind, therefore have I hope.
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ |
22 It is of the Lord’s mercies that we are not consumed, because his compassions fail not.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ |
23 They are new every morning: great is thy faithfulness.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ |
24 The Lord is my portion, saith my soul; therefore will I hope in him.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ |
25 The Lord is good unto them that wait for him, to the soul that seeketh him.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ |
26 It is good that a man should both hope and quietly wait for the salvation of the Lord.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ |
27 It is good for a man that he bear the yoke in his youth.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ |
28 He sitteth alone and keepeth silence, because he hath borne it upon him.
| ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ |
29 He putteth his mouth in the dust; if so be there may be hope.
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ |
30 He giveth his cheek to him that smiteth him: he is filled full with reproach.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ |
31 For the Lord will not cast off for ever:
| כי לא יזנח לעולם אדני׃ |
32 But though he cause grief, yet will he have compassion according to the multitude of his mercies.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ |
33 For he doth not afflict willingly nor grieve the children of men.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ |
34 To crush under his feet all the prisoners of the earth,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ |
35 To turn aside the right of a man before the face of the most High,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ |
36 To subvert a man in his cause, the Lord approveth not.
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ |
37 Who is he that saith, and it cometh to pass, when the Lord commandeth it not?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ |
38 Out of the mouth of the most High proceedeth not evil and good?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ |
39 Wherefore doth a living man complain, a man for the punishment of his sins?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ |
40 Let us search and try our ways, and turn again to the Lord.
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ |
41 Let us lift up our heart with our hands unto God in the heavens.
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ |
42 We have transgressed and have rebelled: thou hast not pardoned.
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ |
43 Thou hast covered with anger, and persecuted us: thou hast slain, thou hast not pitied.
| סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ |
44 Thou hast covered thyself with a cloud, that our prayer should not pass through.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ |
45 Thou hast made us as the offscouring and refuse in the midst of the people.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ |
46 All our enemies have opened their mouths against us.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ |
47 Fear and a snare is come upon us, desolation and destruction.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ |
48 Mine eye runneth down with rivers of water for the destruction of the daughter of my people.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ |
49 Mine eye trickleth down, and ceaseth not, without any intermission,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ |
50 Till the Lord look down, and behold from heaven.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ |
51 Mine eye affecteth mine heart because of all the daughters of my city.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ |
52 Mine enemies chased me sore, like a bird, without cause.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ |
53 They have cut off my life in the dungeon, and cast a stone upon me.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ |
54 Waters flowed over mine head; then I said, I am cut off.
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ |
55 I called upon thy name, O Lord, out of the low dungeon.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ |
56 Thou hast heard my voice: hide not thine ear at my breathing, at my cry.
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ |
57 Thou drewest near in the day that I called upon thee: thou saidst, Fear not.
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ |
58 O Lord, thou hast pleaded the causes of my soul; thou hast redeemed my life.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ |
59 O Lord, thou hast seen my wrong: judge thou my cause.
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ |
60 Thou hast seen all their vengeance and all their imaginations against me.
| ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ |
61 Thou hast heard their reproach, O Lord, and all their imaginations against me;
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ |
62 The lips of those that rose up against me, and their device against me all the day.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ |
63 Behold their sitting down, and their rising up; I am their musick.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ |
64 Render unto them a recompence, O Lord, according to the work of their hands.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ |
65 Give them sorrow of heart, thy curse unto them.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ |
66 Persecute and destroy them in anger from under the heavens of the Lord.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ |
