Joel 1
1 THE word of the Lord that came to Joel the son of Pethuel.
| דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל |
2 Hear this, ye old men, and give ear, all ye inhabitants of the land. Hath this been in your days, or even in the days of your fathers?
| שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם |
3 Tell ye your children of it, and let your children tell their children, and their children another generation.
| עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר |
4 That which the palmerworm hath left hath the locust eaten; and that which the locust hath left hath the cankerworm eaten; and that which the cankerworm hath left hath the caterpiller eaten.
| יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל |
5 Awake, ye drunkards, and weep; and howl, all ye drinkers of wine, because of the new wine; for it is cut off from your mouth.
| הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם |
6 For a nation is come up upon my land, strong, and without number, whose teeth are the teeth of a lion, and he hath the cheek teeth of a great lion.
| כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו |
7 He hath laid my vine waste, and barked my fig tree: he hath made it clean bare, and cast it away; the branches thereof are made white.
| שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה |
8 Lament like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.
| אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה |
9 The meat offering and the drink offering is cut off from the house of the Lord; the priests, the Lord’s ministers, mourn.
| הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה |
10 The field is wasted, the land mourneth; for the corn is wasted: the new wine is dried up, the oil languisheth.
| שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר |
11 Be ye ashamed, O ye husbandmen; howl, O ye vinedressers, for the wheat and for the barley; because the harvest of the field is perished.
| הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה |
12 The vine is dried up, and the fig tree languisheth; the pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, even all the trees of the field, are withered: because joy is withered away from the sons of men.
| הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם |
13 Gird yourselves, and lament, ye priests: howl, ye ministers of the altar: come, lie all night in sackcloth, ye ministers of my God: for the meat offering and the drink offering is withholden from the house of your God.
| חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך |
14 Sanctify ye a fast, call a solemn assembly, gather the elders and all the inhabitants of the land into the house of the Lord your God, and cry unto the Lord,
| קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה |
15 Alas for the day! for the day of the Lord is at hand, and as a destruction from the Almighty shall it come.
| אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא |
16 Is not the meat cut off before our eyes, yea, joy and gladness from the house of our God?
| הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל |
17 The seed is rotten under their clods, the garners are laid desolate, the barns are broken down; for the corn is withered.
| עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן |
18 How do the beasts groan! the herds of cattle are perplexed, because they have no pasture; yea, the flocks of sheep are made desolate.
| מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו |
19 O Lord, to thee will I cry: for the fire hath devoured the pastures of the wilderness, and the flame hath burned all the trees of the field.
| אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה |
20 The beasts of the field cry also unto thee: for the rivers of waters are dried up, and the fire hath devoured the pastures of the wilderness.
| גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר |
