Job 31
1 I MADE a covenant with mine eyes; why then should I think upon a maid?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה |
2 For what portion of God is there from above? and what inheritance of the Almighty from on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים |
3 Is not destruction to the wicked? and a strange punishment to the workers of iniquity?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און |
4 Doth not he see my ways, and count all my steps?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור |
5 If I have walked with vanity, or if my foot hath hasted to deceit;
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי |
6 Let me be weighed in an even balance, that God may know mine integrity.
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי |
7 If my step hath turned out of the way, and mine heart walked after mine eyes, and if any blot hath cleaved to mine hands;
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום |
8 Then let me sow, and let another eat; yea, let my offspring be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו |
9 If mine heart have been deceived by a woman, or if I have laid wait at my neighbour’s door;
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי |
10 Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין |
11 For this is an heinous crime; yea, it is an iniquity to be punished by the judges.
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים |
12 For it is a fire that consumeth to destruction, and would root out all mine increase.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש |
13 If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me;
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי |
14 What then shall I do when God riseth up? and when he visiteth, what shall I answer him?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו |
15 Did not he that made me in the womb make him? and did not one fashion us in the womb?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד |
16 If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail;
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה |
17 Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof;
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה |
18 (For from my youth he was brought up with me, as with a father, and I have guided her from my mother’s womb; )
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה |
19 If I have seen any perish for want of clothing, or any poor without covering;
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון |
20 If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם |
21 If I have lifted up my hand against the fatherless, when I saw my help in the gate:
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי |
22 Then let mine arm fall from my shoulder blade, and mine arm be broken from the bone.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר |
23 For destruction from God was a terror to me, and by reason of his highness I could not endure.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל |
24 If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, Thou art my confidence;
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי |
25 If I rejoiced because my wealth was great, and because mine hand had gotten much;
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי |
26 If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך |
27 And my heart hath been secretly enticed, or my mouth hath kissed my hand:
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי |
28 This also were an iniquity to be punished by the judge: for I should have denied the God that is above.
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל |
29 If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or lifted up myself when evil found him:
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע |
30 Neither have I suffered my mouth to sin by wishing a curse to his soul.
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו |
31 If the men of my tabernacle said not, Oh that we had of his flesh! we cannot be satisfied.
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע |
32 The stranger did not lodge in the street: but I opened my doors to the traveller.
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח |
33 If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom:
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני |
34 Did I fear a great multitude, or did the contempt of families terrify me, that I kept silence, and went not out of the door?
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח |
35 Oh that one would hear me! behold, my desire is, that the Almighty would answer me, and that mine adversary had written a book.
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי |
36 Surely I would take it upon my shoulder, and bind it as a crown to me.
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי |
37 I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו |
38 If my land cry against me, or that the furrows likewise thereof complain;
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון |
39 If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the owners thereof to lose their life:
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי |
40 Let thistles grow instead of wheat, and cockle instead of barley. The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב |
