Isaiah 6
1 IN the year that king Uzziah died I saw also the Lord sitting upon a throne, high and lifted up, and his train filled the temple.
| בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל |
2 Above it stood the seraphims: each one had six wings; with twain he covered his face, and with twain he covered his feet, and with twain he did fly.
| שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף |
3 And one cried unto another, and said, Holy, holy, holy, is the Lord of hosts: the whole earth is full of his glory.
| וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו |
4 And the posts of the door moved at the voice of him that cried, and the house was filled with smoke.
| וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן |
5 Then said I, Woe is me! for I am undone; because I am a man of unclean lips, and I dwell in the midst of a people of unclean lips: for mine eyes have seen the King, the Lord of hosts.
| ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני |
6 Then flew one of the seraphims unto me, having a live coal in his hand, which he had taken with the tongs from off the altar:
| ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח |
7 And he laid it upon my mouth, and said, Lo, this hath touched thy lips; and thine iniquity is taken away, and thy sin purged.
| ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר |
8 Also I heard the voice of the Lord, saying, Whom shall I send, and who will go for us? Then said I, Here am I; send me.
| ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני |
9 And he said, Go, and tell this people, Hear ye indeed, but understand not; and see ye indeed, but perceive not.
| ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו |
10 Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and shut their eyes; lest they see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and convert, and be healed.
| השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו |
11 Then said I, Lord, how long? And he answered, Until the cities be wasted without inhabitant, and the houses without man, and the land be utterly desolate,
| ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה |
12 And the Lord have removed men far away, and there be a great forsaking in the midst of the land.
| ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ |
13 But yet in it shall be a tenth, and it shall return, and shall be eaten: as a teil tree, and as an oak, whose substance is in them, when they cast their leaves: so the holy seed shall be the substance thereof.
| ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה |
