Ecclesiastes 1
1 THE words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities; all is vanity.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 What profit hath a man of all his labour which he taketh under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 One generation passeth away, and another generation cometh: but the earth abideth for ever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 The sun also ariseth, and the sun goeth down, and hasteth to his place where he arose.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 The wind goeth toward the south, and turneth about unto the north; it whirleth about continually, and the wind returneth again according to his circuits.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 All the rivers run into the sea; yet the sea is not full; unto the place from whence the rivers come, thither they return again.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 All things are full of labour; man cannot utter it: the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 The thing that hath been, it is that which shall be; and that which is done is that which shall be done: and there is no new thing under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Is there any thing whereof it may be said, See, this is new? it hath been already of old time, which was before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 There is no remembrance of former things; neither shall there be any remembrance of things that are to come with those that shall come after.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 I the Preacher was king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 And I gave my heart to seek and search out by wisdom concerning all things that are done under heaven: this sore travail hath God given to the sons of man to be exercised therewith.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and vexation of spirit.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 That which is crooked cannot be made straight: and that which is wanting cannot be numbered.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 I communed with mine own heart, saying, Lo, I am come to great estate, and have gotten more wisdom than all they that have been before me in Jerusalem: yea, my heart had great experience of wisdom and knowledge.
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 And I gave my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I perceived that this also is vexation of spirit.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 For in much wisdom is much grief: and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
