1 Corinthians 7
1 NOW concerning the things whereof ye wrote unto me: It is good for a man not to touch a woman.
| ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃ |
2 Nevertheless, to avoid fornication, let every man have his own wife, and let every woman have her own husband.
| אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃ |
3 Let the husband render unto the wife due benevolence: and likewise also the wife unto the husband.
| האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃ |
4 The wife hath not power of her own body, but the husband: and likewise also the husband hath not power of his own body, but the wife.
| האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃ |
5 Defraud ye not one the other, except it be with consent for a time, that ye may give yourselves to fasting and prayer; and come together again, that Satan tempt you not for your incontinency.
| אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃ |
6 But I speak this by permission, and not of commandment.
| ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃ |
7 For I would that all men were even as I myself. But every man hath his proper gift of God, one after this manner, and another after that.
| כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃ |
8 I say therefore to the unmarried and widows, It is good for them if they abide even as I.
| ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃ |
9 But if they cannot contain, let them marry: for it is better to marry than to burn.
| אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃ |
10 And unto the married I command, yet not I, but the Lord, Let not the wife depart from her husband:
| והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃ |
11 But and if she depart, let her remain unmarried, or be reconciled to her husband: and let not the husband put away his wife.
| ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃ |
12 But to the rest speak I, not the Lord: If any brother hath a wife that believeth not, and she be pleased to dwell with him, let him not put her away.
| והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃ |
13 And the woman which hath an husband that believeth not, and if he be pleased to dwell with her, let her not leave him.
| ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃ |
14 For the unbelieving husband is sanctified by the wife, and the unbelieving wife is sanctified by the husband: else were your children unclean; but now are they holy.
| כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃ |
15 But if the unbelieving depart, let him depart. A brother or a sister is not under bondage in such cases: but God hath called us to peace.
| אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃ |
16 For what knowest thou, O wife, whether thou shalt save thy husband? or how knowest thou, O man, whether thou shalt save thy wife?
| כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃ |
17 But as God hath distributed to every man, as the Lord hath called every one, so let him walk. And so ordain I in all churches.
| רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃ |
18 Is any man called being circumcised? let him not become uncircumcised. Is any called in uncircumcision? let him not be circumcised.
| אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃ |
19 Circumcision is nothing, and uncircumcision is nothing, but the keeping of the commandments of God.
| אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃ |
20 Let every man abide in the same calling wherein he was called.
| איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃ |
21 Art thou called being a servant? care not for it: but if thou mayest be made free, use it rather.
| אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃ |
22 For he that is called in the Lord, being a servant, is the Lord’s freeman: likewise also he that is called, being free, is Christ’s servant.
| כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃ |
23 Ye are bought with a price; be not ye the servants of men.
| במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃ |
24 Brethren, let every man, wherein he is called, therein abide with God.
| איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃ |
25 Now concerning virgins I have no commandment of the Lord: yet I give my judgment, as one that hath obtained mercy of the Lord to be faithful.
| ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃ |
26 I suppose therefore that this is good for the present distress, I say, that it is good for a man so to be.
| הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃ |
27 Art thou bound unto a wife? seek not to be loosed. Art thou loosed from a wife? seek not a wife.
| אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃ |
28 But and if thou marry, thou hast not sinned; and if a virgin marry, she hath not sinned. Nevertheless such shall have trouble in the flesh: but I spare you.
| וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃ |
29 But this I say, brethren, the time is short: it remaineth, that both they that have wives be as though they had none;
| וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃ |
30 And they that weep, as though they wept not; and they that rejoice, as though they rejoiced not; and they that buy, as though they possessed not;
| והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃ |
31 And they that use this world, as not abusing it: for the fashion of this world passeth away.
| והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃ |
32 But I would have you without carefulness. He that is unmarried careth for the things that belong to the Lord, how he may please the Lord:
| ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃ |
33 But he that is married careth for the things that are of the world, how he may please his wife.
| ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃ |
34 There is difference also between a wife and a virgin. The unmarried woman careth for the things of the Lord, that she may be holy both in body and in spirit: but she that is married careth for the things of the world, how she may please her husband.
| יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃ |
35 And this I speak for your own profit; not that I may cast a snare upon you, but for that which is comely, and that ye may attend upon the Lord without distraction.
| וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃ |
36 But if any man think that he behaveth himself uncomely toward his virgin, if she pass the flower of her age, and need so require, let him do what he will, he sinneth not: let them marry.
| וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃ |
37 Nevertheless he that standeth stedfast in his heart, having no necessity, but hath power over his own will, and hath so decreed in his heart that he will keep his virgin, doeth well.
| ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃ |
38 So then he that giveth her in marriage doeth well; but he that giveth her not in marriage doeth better.
| לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃ |
39 The wife is bound by the law as long as her husband liveth; but if her husband be dead, she is at liberty to be married to whom she will; only in the Lord.
| האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃ |
40 But she is happier if she so abide, after my judgment: and I think also that I have the Spirit of God.
| אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃ |
