Psalms 73
1 Truly God is good to Israel, even to such as are of a clean heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 But as for me, my feet were almost gone; my steps had well near slipped.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 For I was envious at the foolish, when I saw the prosperity of the wicked.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 For there are no bands in their death: but their strength is firm.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 They are not in trouble as other men; neither are they plagued like other men.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Therefore pride compasses them about as a chain; violence covers them as a garment.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Their eyes stand out with fatness: they have more than heart could wish.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 They are corrupt, and speak wickedly concerning oppression: they speak loftily.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 They set their mouth against the heavens, and their tongue walks through the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 Therefore his people return here: and waters of a full cup are wrung out to them.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 And they say, How does God know? and is there knowledge in the most High?
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Behold, these are the ungodly, who prosper in the world; they increase in riches.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Truly I have cleansed my heart in vain, and washed my hands in innocence.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 For all the day long have I been plagued, and chastened every morning.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 If I say, I will speak thus; behold, I should offend against the generation of your children.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 When I thought to know this, it was too painful for me;
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 Until I went into the sanctuary of God; then understood I their end.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Surely you did set them in slippery places: you cast them down into destruction.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 How are they brought into desolation, as in a moment! they are utterly consumed with terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 As a dream when one wakes; so, O Lord, when you wake, you shall despise their image.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 Thus my heart was grieved, and I was pricked in my reins.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 So foolish was I, and ignorant: I was as a beast before you.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Nevertheless I am continually with you: you have held me by my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 You shall guide me with your counsel, and afterward receive me to glory.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Whom have I in heaven but you? and there is none on earth that I desire beside you.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 My flesh and my heart fails: but God is the strength of my heart, and my portion for ever.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 For, see, they that are far from you shall perish: you have destroyed all them that go a whoring from you.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 But it is good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord GOD, that I may declare all your works.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
