Malachi 1
1 The burden of the word of the LORD to Israel by Malachi.
| משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי׃ |
2 I have loved you, says the LORD. Yet you say, Wherein have you loved us? Was not Esau Jacob’s brother? says the LORD: yet I loved Jacob,
| אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב׃ |
3 And I hated Esau, and laid his mountains and his heritage waste for the dragons of the wilderness.
| ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃ |
4 Whereas Edom said, We are impoverished, but we will return and build the desolate places; thus says the LORD of hosts, They shall build, but I will throw down; and they shall call them, The border of wickedness, and, The people against whom the LORD has indignation for ever.
| כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃ |
5 And your eyes shall see, and you shall say, The LORD will be magnified from the border of Israel.
| ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃ |
6 A son honors his father, and a servant his master: if then I be a father, where is my honor? and if I be a master, where is my fear? says the LORD of hosts to you, O priests, that despise my name. And you say, Wherein have we despised your name?
| בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך׃ |
7 You offer polluted bread on my altar; and you say, Wherein have we polluted you? In that you say, The table of the LORD is contemptible.
| מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא׃ |
8 And if you offer the blind for sacrifice, is it not evil? and if you offer the lame and sick, is it not evil? offer it now to your governor; will he be pleased with you, or accept your person? says the LORD of hosts.
| וכי תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות׃ |
9 And now, I pray you, beseech God that he will be gracious to us: this has been by your means: will he regard your persons? says the LORD of hosts.
| ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות׃ |
10 Who is there even among you that would shut the doors for nothing? neither do you kindle fire on my altar for nothing. I have no pleasure in you, says the LORD of hosts, neither will I accept an offering at your hand.
| מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם׃ |
11 For from the rising of the sun even to the going down of the same my name shall be great among the Gentiles; and in every place incense shall be offered to my name, and a pure offering: for my name shall be great among the heathen, says the LORD of hosts.
| כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות׃ |
12 But you have profaned it, in that you say, The table of the LORD is polluted; and the fruit thereof, even his meat, is contemptible.
| ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו׃ |
13 You said also, Behold, what a weariness is it! and you have snuffed at it, says the LORD of hosts; and you brought that which was torn, and the lame, and the sick; thus you brought an offering: should I accept this of your hand? says the LORD.
| ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה׃ |
14 But cursed be the deceiver, which has in his flock a male, and vows, and sacrifices to the LORD a corrupt thing: for I am a great King, says the LORD of hosts, and my name is dreadful among the heathen.
| וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים׃ |
