Genesis 34
1 And Dinah the daughter of Leah, which she bore to Jacob, went out to see the daughters of the land.
| ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ |
2 And when Shechem the son of Hamor the Hivite, prince of the country, saw her, he took her, and lay with her, and defiled her.
| וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ |
3 And his soul joined to Dinah the daughter of Jacob, and he loved the damsel, and spoke kindly to the damsel.
| ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ |
4 And Shechem spoke to his father Hamor, saying, Get me this damsel to wife.
| ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ |
5 And Jacob heard that he had defiled Dinah his daughter: now his sons were with his cattle in the field: and Jacob held his peace until they were come.
| ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ |
6 And Hamor the father of Shechem went out to Jacob to commune with him.
| ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ |
7 And the sons of Jacob came out of the field when they heard it: and the men were grieved, and they were very wroth, because he had worked folly in Israel in lying with Jacob’s daughter: which thing should not to be done.
| ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ |
8 And Hamor communed with them, saying, The soul of my son Shechem longs for your daughter: I pray you give her him to wife.
| וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ |
9 And make you marriages with us, and give your daughters to us, and take our daughters to you.
| והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ |
10 And you shall dwell with us: and the land shall be before you; dwell and trade you therein, and get you possessions therein.
| ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ |
11 And Shechem said to her father and to her brothers, Let me find grace in your eyes, and what you shall say to me I will give.
| ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ |
12 Ask me never so much dowry and gift, and I will give according as you shall say to me: but give me the damsel to wife.
| הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ |
13 And the sons of Jacob answered Shechem and Hamor his father deceitfully, and said, because he had defiled Dinah their sister:
| ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ |
14 And they said to them, We cannot do this thing, to give our sister to one that is uncircumcised; for that were a reproach to us:
| ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ |
15 But in this will we consent to you: If you will be as we be, that every male of you be circumcised;
| אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ |
16 Then will we give our daughters to you, and we will take your daughters to us, and we will dwell with you, and we will become one people.
| ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ |
17 But if you will not listen to us, to be circumcised; then will we take our daughter, and we will be gone.
| ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ |
18 And their words pleased Hamor, and Shechem Hamor’s son.
| וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ |
19 And the young man deferred not to do the thing, because he had delight in Jacob’s daughter: and he was more honorable than all the house of his father.
| ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ |
20 And Hamor and Shechem his son came to the gate of their city, and communed with the men of their city, saying,
| ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ |
21 These men are peaceable with us; therefore let them dwell in the land, and trade therein; for the land, behold, it is large enough for them; let us take their daughters to us for wives, and let us give them our daughters.
| האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ |
22 Only herein will the men consent to us for to dwell with us, to be one people, if every male among us be circumcised, as they are circumcised.
| אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ |
23 Shall not their cattle and their substance and every beast of theirs be ours? only let us consent to them, and they will dwell with us.
| מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ |
24 And to Hamor and to Shechem his son listened all that went out of the gate of his city; and every male was circumcised, all that went out of the gate of his city.
| וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ |
25 And it came to pass on the third day, when they were sore, that two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah’s brothers, took each man his sword, and came on the city boldly, and slew all the males.
| ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ |
26 And they slew Hamor and Shechem his son with the edge of the sword, and took Dinah out of Shechem’s house, and went out.
| ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ |
27 The sons of Jacob came on the slain, and spoiled the city, because they had defiled their sister.
| בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ |
28 They took their sheep, and their oxen, and their asses, and that which was in the city, and that which was in the field,
| את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ |
29 And all their wealth, and all their little ones, and their wives took they captive, and spoiled even all that was in the house.
| ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ |
30 And Jacob said to Simeon and Levi, You have troubled me to make me to stink among the inhabitants of the land, among the Canaanites and the Perizzites: and I being few in number, they shall gather themselves together against me, and slay me; and I shall be destroyed, I and my house.
| ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ |
31 And they said, Should he deal with our sister as with an harlot?
| ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ |
