Genesis 19
1 And there came two angels to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom: and Lot seeing them rose up to meet them; and he bowed himself with his face toward the ground;
| ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ |
2 And he said, Behold now, my lords, turn in, I pray you, into your servant’s house, and tarry all night, and wash your feet, and you shall rise up early, and go on your ways. And they said, No; but we will abide in the street all night.
| ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ |
3 And he pressed on them greatly; and they turned in to him, and entered into his house; and he made them a feast, and did bake unleavened bread, and they did eat.
| ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ |
4 But before they lay down, the men of the city, even the men of Sodom, compassed the house round, both old and young, all the people from every quarter:
| טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ |
5 And they called to Lot, and said to him, Where are the men which came in to you this night? bring them out to us, that we may know them.
| ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ |
6 And Lot went out at the door to them, and shut the door after him,
| ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ |
7 And said, I pray you, brothers, do not so wickedly.
| ויאמר אל נא אחי תרעו׃ |
8 Behold now, I have two daughters which have not known man; let me, I pray you, bring them out to you, and do you to them as is good in your eyes: only to these men do nothing; for therefore came they under the shadow of my roof.
| הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ |
9 And they said, Stand back. And they said again, This one fellow came in to sojourn, and he will needs be a judge: now will we deal worse with you, than with them. And they pressed sore on the man, even Lot, and came near to break the door.
| ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ |
10 But the men put forth their hand, and pulled Lot into the house to them, and shut to the door.
| וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ |
11 And they smote the men that were at the door of the house with blindness, both small and great: so that they wearied themselves to find the door.
| ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ |
12 And the men said to Lot, Have you here any besides? son in law, and your sons, and your daughters, and whatever you have in the city, bring them out of this place:
| ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ |
13 For we will destroy this place, because the cry of them is waxen great before the face of the LORD; and the LORD has sent us to destroy it.
| כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ |
14 And Lot went out, and spoke to his sons in law, which married his daughters, and said, Up, get you out of this place; for the LORD will destroy this city. But he seemed as one that mocked to his sons in law.
| ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ |
15 And when the morning arose, then the angels hastened Lot, saying, Arise, take your wife, and your two daughters, which are here; lest you be consumed in the iniquity of the city.
| וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ |
16 And while he lingered, the men laid hold on his hand, and on the hand of his wife, and on the hand of his two daughters; the LORD being merciful to him: and they brought him forth, and set him without the city.
| ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ |
17 And it came to pass, when they had brought them forth abroad, that he said, Escape for your life; look not behind you, neither stay you in all the plain; escape to the mountain, lest you be consumed.
| ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ |
18 And Lot said to them, Oh, not so, my LORD:
| ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ |
19 Behold now, your servant has found grace in your sight, and you have magnified your mercy, which you have showed to me in saving my life; and I cannot escape to the mountain, lest some evil take me, and I die:
| הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ |
20 Behold now, this city is near to flee to, and it is a little one: Oh, let me escape thither, (is it not a little one?) and my soul shall live.
| הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ |
21 And he said to him, See, I have accepted you concerning this thing also, that I will not overthrow this city, for the which you have spoken.
| ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ |
22 Haste you, escape thither; for I cannot do anything till you be come thither. Therefore the name of the city was called Zoar.
| מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ |
23 The sun was risen on the earth when Lot entered into Zoar.
| השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ |
24 Then the LORD rained on Sodom and on Gomorrah brimstone and fire from the LORD out of heaven;
| ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ |
25 And he overthrew those cities, and all the plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew on the ground.
| ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ |
26 But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
| ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ |
27 And Abraham got up early in the morning to the place where he stood before the LORD:
| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ |
28 And he looked toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the plain, and beheld, and, see, the smoke of the country went up as the smoke of a furnace.
| וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ |
29 And it came to pass, when God destroyed the cities of the plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the middle of the overthrow, when he overthrew the cities in the which Lot dwelled.
| ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ |
30 And Lot went up out of Zoar, and dwelled in the mountain, and his two daughters with him; for he feared to dwell in Zoar: and he dwelled in a cave, he and his two daughters.
| ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ |
31 And the firstborn said to the younger, Our father is old, and there is not a man in the earth to come in to us after the manner of all the earth:
| ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ |
32 Come, let us make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve seed of our father.
| לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
33 And they made their father drink wine that night: and the firstborn went in, and lay with her father; and he perceived not when she lay down, nor when she arose.
| ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ |
34 And it came to pass on the morrow, that the firstborn said to the younger, Behold, I lay last night with my father: let us make him drink wine this night also; and go you in, and lie with him, that we may preserve seed of our father.
| ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
35 And they made their father drink wine that night also: and the younger arose, and lay with him; and he perceived not when she lay down, nor when she arose.
| ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ |
36 Thus were both the daughters of Lot with child by their father.
| ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ |
37 And the first born bore a son, and called his name Moab: the same is the father of the Moabites to this day.
| ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ |
38 And the younger, she also bore a son, and called his name Benammi: the same is the father of the children of Ammon to this day.
| והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ |
