2 Samuel 16
1 And when David was a little past the top of the hill, behold, Ziba the servant of Mephibosheth met him, with a couple of asses saddled, and on them two hundred loaves of bread, and an hundred bunches of raisins, and an hundred of summer fruits, and a bottle of wine.
| ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃ |
2 And the king said to Ziba, What mean you by these? And Ziba said, The asses be for the king’s household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as be faint in the wilderness may drink.
| ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃ |
3 And the king said, And where is your master’s son? And Ziba said to the king, Behold, he stays at Jerusalem: for he said, To day shall the house of Israel restore me the kingdom of my father.
| ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃ |
4 Then said the king to Ziba, Behold, your are all that pertained to Mephibosheth. And Ziba said, I humbly beseech you that I may find grace in your sight, my lord, O king.
| ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃ |
5 And when king David came to Bahurim, behold, there came out a man of the family of the house of Saul, whose name was Shimei, the son of Gera: he came forth, and cursed still as he came.
| ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃ |
6 And he cast stones at David, and at all the servants of king David: and all the people and all the mighty men were on his right hand and on his left.
| ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃ |
7 And thus said Shimei when he cursed, Come out, come out, you bloody man, and you man of Belial:
| וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃ |
8 The LORD has returned on you all the blood of the house of Saul, in whose stead you have reigned; and the LORD has delivered the kingdom into the hand of Absalom your son: and, behold, you are taken in your mischief, because you are a bloody man.
| השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃ |
9 Then said Abishai the son of Zeruiah to the king, Why should this dead dog curse my lord the king? let me go over, I pray you, and take off his head.
| ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃ |
10 And the king said, What have I to do with you, you sons of Zeruiah? so let him curse, because the LORD has said to him, Curse David. Who shall then say, Why have you done so?
| ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃ |
11 And David said to Abishai, and to all his servants, Behold, my son, which came forth of my bowels, seeks my life: how much more now may this Benjamite do it? let him alone, and let him curse; for the LORD has bidden him.
| ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃ |
12 It may be that the LORD will look on my affliction, and that the LORD will requite me good for his cursing this day.
| אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃ |
13 And as David and his men went by the way, Shimei went along on the hill’s side over against him, and cursed as he went, and threw stones at him, and cast dust.
| וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃ |
14 And the king, and all the people that were with him, came weary, and refreshed themselves there.
| ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃ |
15 And Absalom, and all the people the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.
| ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃ |
16 And it came to pass, when Hushai the Archite, David’s friend, was come to Absalom, that Hushai said to Absalom, God save the king, God save the king.
| ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃ |
17 And Absalom said to Hushai, Is this your kindness to your friend? why went you not with your friend?
| ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃ |
18 And Hushai said to Absalom, No; but whom the LORD, and this people, and all the men of Israel, choose, his will I be, and with him will I abide.
| ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃ |
19 And again, whom should I serve? should I not serve in the presence of his son? as I have served in your father’s presence, so will I be in your presence.
| והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃ |
20 Then said Absalom to Ahithophel, Give counsel among you what we shall do.
| ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃ |
21 And Ahithophel said to Absalom, Go in to your father’s concubines, which he has left to keep the house; and all Israel shall hear that you are abhorred of your father: then shall the hands of all that are with you be strong.
| ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃ |
22 So they spread Absalom a tent on the top of the house; and Absalom went in to his father’s concubines in the sight of all Israel.
| ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃ |
23 And the counsel of Ahithophel, which he counceled in those days, was as if a man had inquired at the oracle of God: so was all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.
| ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃ |
