Psalms 49
1 For the Leader; a Psalm of the sons of Korah. Hear this, all ye peoples; give ear, all ye inhabitants of the world,
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד |
2 Both low and high, rich and poor together.
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון |
3 My mouth shall speak wisdom, and the meditation of my heart shall be understanding.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות |
4 I will incline mine ear to a parable; I will open my dark saying upon the harp.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי |
5 Wherefore should I fear in the days of evil, when the iniquity of my supplanters compasseth me about,
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני |
6 Of them that trust in their wealth, and boast themselves in the multitude of their riches?
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו |
7 No man can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him —
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו |
8 For too costly is the redemption of their soul, and must be let alone for ever —
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם |
9 That he should still live alway, that he should not see the pit.
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת |
10 For he seeth that wise men die, the fool and the brutish together perish, and leave their wealth to others.
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם |
11 Their inward thought is, that their houses shall continue for ever, and their dwelling-places to all generations; they call their lands after their own names.
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות |
12 But man abideth not in honour; he is like the beasts that perish.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו |
13 This is the way of them that are foolish, and of those who after them approve their sayings. (Selah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה |
14 Like sheep they are appointed for the nether-world; death shall be their shepherd; and the upright shall have dominion over them in the morning; and their form shall be for the nether-world to wear away, that there be no habitation for it. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) |
15 But God will redeem my soul from the power of the nether-world; for He shall receive me. (Selah) (Sheol h7585)
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) |
16 Be not thou afraid when one waxeth rich, when the wealth of his house is increased;
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו |
17 For when he dieth he shall carry nothing away; his wealth shall not descend after him.
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו |
18 Though while he lived he blessed his soul: 'Men will praise thee, when thou shalt do well to thyself';
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך |
19 It shall go to the generation of his fathers; they shall never see the light.
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור |
20 Man that is in honour understandeth not; he is like the beasts that perish.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו |
