Psalms 40
1 For the Leader. A Psalm of David. I waited patiently for the LORD; and He inclined unto me, and heard my cry.
| למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ |
2 He brought me up also out of the tumultuous pit, out of the miry clay; and He set my feet upon a rock, He established my goings.
| ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ |
3 And He hath put a new song in my mouth, even praise unto our God; many shall see, and fear, and shall trust in the LORD.
| ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ |
4 Happy is the man that hath made the LORD his trust, and hath not turned unto the arrogant, nor unto such as fall away treacherously.
| אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ |
5 Many things hast Thou done, O LORD my God, even Thy wonderful works, and Thy thoughts toward us; there is none to be compared unto Thee! If I would declare and speak of them, they are more than can be told.
| רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ |
6 Sacrifice and meal-offering Thou hast no delight in; mine ears hast Thou opened; burnt-offering and sin-offering hast Thou not required.
| זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ |
7 Then said I: 'Lo, I am come with the roll of a book which is prescribed for me;
| אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ |
8 I delight to do Thy will, O my God; yea, Thy law is in my inmost parts.'
| לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ |
9 I have preached righteousness in the great congregation, lo, I did not refrain my lips; O LORD, Thou knowest.
| בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ |
10 I have not hid Thy righteousness within my heart; I have declared Thy faithfulness and Thy salvation; I have not concealed Thy mercy and Thy truth from the great congregation.
| צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ |
11 Thou, O LORD, wilt not withhold Thy compassions from me; let Thy mercy and Thy truth continually preserve me.
| אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ |
12 For innumerable evils have compassed me about, mine iniquities have overtaken me, so that I am not able to look up; they are more than the hairs of my head, and my heart hath failed me.
| כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ |
13 Be pleased, O LORD, to deliver me; O LORD, make haste to help me.
| רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ |
14 Let them be ashamed and abashed together that seek after my soul to sweep it away; let them be turned backward and brought to confusion that delight in my hurt.
| יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ |
15 Let them be appalled by reason of their shame that say unto me: 'Aha, aha.'
| ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ |
16 Let all those that seek Thee rejoice and be glad in Thee; let such as love Thy salvation say continually: 'The LORD be magnified.'
| ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ |
17 But, as for me, that am poor and needy, the Lord will account it unto me; Thou art my help and my deliverer; O my God, tarry not.
| ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ |
