Psalms 2

1 Why are the nations in an uproar? And why do the peoples mutter in vain?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 The kings of the earth stand up, and the rulers take counsel together, against the LORD, and against His anointed:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 'Let us break their bands asunder, and cast away their cords from us.'

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 He that sitteth in heaven laugheth, the Lord hath them in derision.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Then will He speak unto them in His wrath, and affright them in His sore displeasure:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 'Truly it is I that have established My king upon Zion, My holy mountain.'

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 I will tell of the decree: the LORD said unto me: 'Thou art My son, this day have I begotten thee.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Ask of Me, and I will give the nations for thine inheritance, and the ends of the earth for thy possession.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Thou shalt break them with a rod of iron; thou shalt dash them in pieces like a potter's vessel.'

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Now therefore, O ye kings, be wise; be admonished, ye judges of the earth.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Serve the LORD with fear, and rejoice with trembling.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Do homage in purity, lest He be angry, and ye perish in the way, when suddenly His wrath is kindled. Happy are all they that take refuge in Him.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו