Psalms 139
1 For the Leader. A Psalm of David. O LORD, Thou hast searched me, and known me.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Thou knowest my downsitting and mine uprising, Thou understandest my thought afar off.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Thou measurest my going about and my lying down, and art acquainted with all my ways.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 For there is not a word in my tongue, but, lo, O LORD, Thou knowest it altogether.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Thou hast hemmed me in behind and before, and laid Thy hand upon me.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Such knowledge is too wonderful for me; too high, I cannot attain unto it.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Whither shall I go from Thy spirit? or whither shall I flee from Thy presence?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 If I ascend up into heaven, Thou art there; if I make my bed in the nether-world, behold, Thou art there. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 If I take the wings of the morning, and dwell in the uttermost parts of the sea;
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 Even there would Thy hand lead me, and Thy right hand would hold me.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 And if I say: 'Surely the darkness shall envelop me, and the light about me shall be night';
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Even the darkness is not too dark for Thee, but the night shineth as the day; the darkness is even as the light.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 For Thou hast made my reins; Thou hast knit me together in my mother's womb.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 I will give thanks unto Thee, for I am fearfully and wonderfully made; wonderful are Thy works; and that my soul knoweth right well.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 My frame was not hidden from Thee, when I was made in secret, and curiously wrought in the lowest parts of the earth.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Thine eyes did see mine unformed substance, and in Thy book they were all written — even the days that were fashioned, when as yet there was none of them.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 How weighty also are Thy thoughts unto me, O God! How great is the sum of them!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 If I would count them, they are more in number than the sand; were I to come to the end of them, I would still be with Thee.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 If Thou but wouldest slay the wicked, O God — depart from me therefore, ye men of blood;
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 Who utter Thy name with wicked thought, they take it for falsehood, even Thine enemies —
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Do not I hate them, O LORD, that hate Thee? And do not I strive with those that rise up against Thee?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 I hate them with utmost hatred; I count them mine enemies.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Search me, O God, and know my heart, try me, and know my thoughts;
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 And see if there be any way in me that is grievous, and lead me in the way everlasting.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
