Psalms 102
1 A Prayer of the afflicted, when he fainteth, and poureth out his complaint before the LORD. O LORD, hear my prayer, and let my cry come unto Thee.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Hide not Thy face from me in the day of my distress; incline Thine ear unto me; in the day when I call answer me speedily.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my days are consumed like smoke, and my bones are burned as a hearth.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 My heart is smitten like grass, and withered; for I forget to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 By reason of the voice of my sighing my bones cleave to my flesh.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I am like a pelican of the wilderness; I am become as an owl of the waste places.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I watch, and am become like a sparrow that is alone upon the housetop.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Mine enemies taunt me all the day; they that are mad against me do curse by me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping,
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Because of Thine indignation and Thy wrath; for Thou hast taken me up, and cast me away.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days are like a lengthening shadow; and I am withered like grass.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But Thou, O LORD, sittest enthroned for ever; and Thy name is unto all generations.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Thou wilt arise, and have compassion upon Zion; for it is time to be gracious unto her, for the appointed time is come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For Thy servants take pleasure in her stones, and love her dust.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 So the nations will fear the name of the LORD, and all the kings of the earth Thy glory;
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 When the LORD hath built up Zion, when He hath appeared in His glory;
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 When He hath regarded the prayer of the destitute, and hath not despised their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 This shall be written for the generation to come; and a people which shall be created shall praise the LORD.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For He hath looked down from the height of His sanctuary; from heaven did the LORD behold the earth;
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 To hear the groaning of the prisoner; to loose those that are appointed to death;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 That men may tell of the name of the LORD in Zion, and His praise in Jerusalem;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 When the peoples are gathered together, and the kingdoms, to serve the LORD.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He weakened my strength in the way; He shortened my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 I say: 'O my God, take me not away in the midst of my days, Thou whose years endure throughout all generations.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Of old Thou didst lay the foundation of the earth; and the heavens are the work of Thy hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They shall perish, but Thou shalt endure; yea, all of them shall wax old like a garment; as a vesture shalt Thou change them, and they shall pass away;
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But Thou art the selfsame, and Thy years shall have no end.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of Thy servants shall dwell securely, and their seed shall be established before Thee.'
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
