< Proverbs 7 >

1 My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2 Keep my commandments and live, and my teaching as the apple of thine eye.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3 Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך
4 Say unto wisdom: 'Thou art my sister', and call understanding thy kinswoman;
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5 That they may keep thee from the strange woman, from the alien woman that maketh smooth her words.
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6 For at the window of my house I looked forth through my lattice;
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי
7 And I beheld among the thoughtless ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב
8 Passing through the street near her corner, and he went the way to her house;
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9 In the twilight, in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness.
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה
10 And, behold, there met him a woman with the attire of a harlot, and wily of heart.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11 She is riotous and rebellious, her feet abide not in her house;
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה
12 Now she is in the streets, now in the broad places, and lieth in wait at every corner.
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב
13 So she caught him, and kissed him, and with an impudent face she said unto him:
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14 'Sacrifices of peace-offerings were due from me; this day have I paid my vows.
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15 Therefore came I forth to meet thee, to seek thy face, and I have found thee.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16 I have decked my couch with coverlets, with striped cloths of the yarn of Egypt.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17 I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון
18 Come, let us take our fill of love until the morning; let us solace ourselves with loves.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים
19 For my husband is not at home, he is gone a long journey;
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20 He hath taken the bag of money with him; he will come home at the full moon.'
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21 With her much fair speech she causeth him to yield, with the blandishment of her lips she enticeth him away.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22 He goeth after her straightway, as an ox that goeth to the slaughter, or as one in fetters to the correction of the fool;
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל
23 Till an arrow strike through his liver; as a bird hasteneth to the snare — and knoweth not that it is at the cost of his life.
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא
24 Now therefore, O ye children, hearken unto me, and attend to the words of my mouth.
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי
25 Let not thy heart decline to her ways, go not astray in her paths.
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה
26 For she hath cast down many wounded; yea, a mighty host are all her slain.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה
27 Her house is the way to the nether-world, going down to the chambers of death. (Sheol h7585)
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585)

< Proverbs 7 >