Proverbs 6
1 My son, if thou art become surety for thy neighbour, if thou hast struck thy hands for a stranger —
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך |
2 Thou art snared by the words of thy mouth, thou art caught by the words of thy mouth —
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך |
3 Do this now, my son, and deliver thyself, seeing thou art come into the hand of thy neighbour; go, humble thyself, and urge thy neighbour.
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך |
4 Give not sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids.
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך |
5 Deliver thyself as a gazelle from the hand of the hunter, and as a bird from the hand of the fowler.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש |
6 Go to the ant, thou sluggard; consider her ways, and be wise;
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם |
7 Which having no chief, overseer, or ruler,
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל |
8 Provideth her bread in the summer, and gatherest her food in the harvest.
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה |
9 How long wilt thou sleep, O sluggard? When wilt thou arise out of thy sleep?
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך |
10 'Yet a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep' —
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
11 So shall thy poverty come as a runner, and thy want as an armed man.
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן |
12 A base person, a man of iniquity, is he that walketh with a froward mouth;
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה |
13 That winketh with his eyes, that scrapeth with his feet, that pointeth with his fingers;
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו |
14 Frowardness is in his heart, he deviseth evil continually; he soweth discord.
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח |
15 Therefore shall his calamity come suddenly; on a sudden shall he be broken, and that without remedy.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא |
16 There are six things which the LORD hateth, yea, seven which are an abomination unto Him:
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו |
17 Haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood;
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי |
18 A heart that deviseth wicked thoughts, feet that are swift in running to evil;
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה |
19 A false witness that breatheth out lies, and he that soweth discord among brethren.
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים |
20 My son, keep the commandment of thy father, and forsake not the teaching of thy mother;
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך |
21 Bind them continually upon thy heart, tie them about thy neck.
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך |
22 When thou walkest, it shall lead thee, when thou liest down, it shall watch over thee; and when thou awakest, it shall talk with thee.
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך |
23 For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction are the way of life;
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר |
24 To keep thee from the evil woman, from the smoothness of the alien tongue.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה |
25 Lust not after her beauty in thy heart; neither let her captivate thee with her eyelids.
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה |
26 For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread, but the adulteress hunteth for the precious life.
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד |
27 Can a man take fire in his bosom, and his clothes not be burned?
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה |
28 Or can one walk upon hot coals, and his feet not be scorched?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה |
29 So he that goeth in to his neighbour's wife; whosoever toucheth her shall not go unpunished.
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה |
30 Men do not despise a thief, if he steal to satisfy his soul when he is hungry;
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב |
31 But if he be found, he must restore sevenfold, he must give all the substance of his house.
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן |
32 He that committeth adultery with a woman lacketh understanding; he doeth it that would destroy his own soul.
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה |
33 Wounds and dishonour shall he get, and his reproach shall not be wiped away.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה |
34 For jealousy is the rage of a man, and he will not spare in the day of vengeance.
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם |
35 He will not regard any ransom; neither will he rest content, though thou givest many gifts.
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד |
