Proverbs 18
1 He that separateth himself seeketh his own desire, and snarlest against all sound wisdom.
| לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע |
2 A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may lay itself bare.
| לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו |
3 When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy reproach.
| בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה |
4 The words of a man's mouth are as deep waters; a flowing brook, a fountain of wisdom.
| מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה |
5 It is not good to respect the person of the wicked, so as to turn aside the righteous in judgment.
| שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט |
6 A fool's lips enter into contention, and his mouth calleth for strokes.
| שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא |
7 A fool's mouth is his ruin, and his lips are the snare of his soul.
| פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו |
8 The words of a whisperer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
9 Even one that is slack in his work is brother to him that is a destroyer.
| גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית |
10 The name of the LORD is a strong tower: the righteous runneth into it, and is set up on high.
| מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב |
11 The rich man's wealth is his strong city, and as a high wall in his own conceit.
| הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו |
12 Before destruction the heart of a man is haughty, and before honour goeth humility.
| לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה |
13 He that giveth answer before he heareth, it is folly and confusion unto him.
| משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה |
14 The spirit of a man will sustain his infirmity; but a broken spirit who can bear?
| רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה |
15 The heart of the prudent getteth knowledge; and the ear of the wise seeketh knowledge.
| לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת |
16 A man's gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
| מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו |
17 He that pleadeth his cause first seemeth just; but his neighbour cometh and searcheth him out.
| צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו |
18 The lot causeth strife to cease, and parteth asunder the contentious.
| מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד |
19 A brother offended is harder to be won than a strong city; and their contentions are like the bars of a castle.
| אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון |
20 A man's belly shall be filled with the fruit of his mouth; with the increase of his lips shall he be satisfied.
| מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע |
21 Death and life are in the power of the tongue; and they that indulge it shall eat the fruit thereof.
| מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה |
22 Whoso findeth a wife findeth a great good, and obtaineth favour of the LORD.
| מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה |
23 The poor useth entreaties; but the rich answereth impudently.
| תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות |
24 There are friends that one hath to his own hurt; but there is a friend that sticketh closer than a brother.
| איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח |
