Numbers 24
1 And when Balaam saw that it pleased the LORD to bless Israel, he went not, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.
| וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ |
2 And Balaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling tribe by tribe; and the spirit of God came upon him.
| וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ |
3 And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
4 The saying of him who heareth the words of God, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
| נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
5 How goodly are thy tents, O Jacob, thy dwellings, O Israel!
| מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ |
6 As valleys stretched out, as gardens by the river-side; as aloes planted of the LORD, as cedars beside the waters;
| כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ |
7 Water shall flow from his branches, and his seed shall be in many waters; and his king shall be higher than Agag, and his kingdom shall be exalted.
| יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ |
8 God who brought him forth out of Egypt is for him like the lofty horns of the wild-ox; he shall eat up the nations that are his adversaries, and shall break their bones in pieces, and pierce them through with his arrows.
| אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ |
9 He couched, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up? Blessed be every one that blesseth thee, and cursed be every one that curseth thee.
| כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ |
10 And Balak's anger was kindled against Balaam, and he smote his hands together; and Balak said unto Balaam: 'I called thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast altogether blessed them these three times.
| ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ |
11 Therefore now flee thou to thy place; I thought to promote thee unto great honour; but, lo, the LORD hath kept thee back from honour.'
| ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ |
12 And Balaam said unto Balak: 'Spoke I not also to thy messengers that thou didst send unto me, saying:
| ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ |
13 If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the LORD, to do either good or bad of mine own mind; what the LORD speaketh, that will I speak?
| אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ |
14 And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to thee what this people shall do to thy people in the end of days.'
| ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ |
15 And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
16 The saying of him who heareth the words of God, and knoweth the knowledge of the Most High, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
| נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
17 I see him, but not now; I behold him, but not nigh; there shall step forth a star out of Jacob, and a scepter shall rise out of Israel, and shall smite through the corners of Moab, and break down all the sons of Seth.
| אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ |
18 And Edom shall be a possession, Seir also, even his enemies, shall be a possession; while Israel doeth valiantly.
| והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ |
19 And out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city.
| וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ |
20 And he looked on Amalek, and took up his parable, and said: Amalek was the first of the nations; but his end shall come to destruction.
| וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ |
21 And he looked on the Kenite, and took up his parable, and said: Though firm be thy dwelling-place, and though thy nest be set in the rock;
| וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ |
22 Nevertheless Kain shall be wasted; How long? Asshur shall carry thee away captive.
| כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ |
23 And he took up his parable, and said: Alas, who shall live after God hath appointed him?
| וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ |
24 But ships shall come from the coast of Kittim, and they shall afflict Asshur, and shall afflict Eber, and he also shall come to destruction.
| וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ |
25 And Balaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.
| ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ |
