Numbers 17
1 And the LORD spoke unto Moses, saying:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 'Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers' house, of all their princes according to their fathers' houses, twelve rods; thou shalt write every man's name upon his rod.
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ |
3 And thou shalt write Aaron's name upon the rod of Levi, for there shall be one rod for the head of their fathers' houses.
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ |
4 And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.
| והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ |
5 And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.'
| והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ |
6 And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers' houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods.
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ |
7 And Moses laid up the rods before the LORD in the tent of the testimony.
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ |
8 And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ |
9 And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel; and they looked, and took every man his rod.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ |
10 And the LORD said unto Moses: 'Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.'
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ |
11 Thus did Moses; as the LORD commanded him, so did he.
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ |
12 And the children of Israel spoke unto Moses, saying: 'Behold, we perish, we are undone, we are all undone.
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ |
13 Every one that cometh near, that cometh near unto the tabernacle of the LORD, is to die; shall we wholly perish?'
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ |
