Lamentations 4
1 How is the gold become dim! How is the most fine gold changed! The hallowed stones are poured out at the head of every street.
| איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות |
2 The precious sons of Zion, comparable to fine gold, how are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!
| בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר |
3 Even the jackals draw out the breast, they give suck to their young ones; the daughter of my people is become cruel, like the ostriches in the wilderness.
| גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר |
4 The tongue of the sucking child cleaveth to the roof of his mouth for thirst; the young children ask bread, and none breaketh it unto them.
| דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם |
5 They that did feed on dainties are desolate in the streets; they that were brought up in scarlet embrace dunghills.
| האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות |
6 For the iniquity of the daughter of my people is greater than the sin of Sodom, that was overthrown as in a moment, and no hands fell upon her.
| ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים |
7 Her princes were purer than snow, they were whiter than milk, they were more ruddy in body than rubies, their polishing was as of sapphire;
| זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם |
8 Their visage is blacker than coal; they are not known in the streets; their skin is shrivelled upon their bones; it is withered, it is become like a stick.
| חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ |
9 They that are slain with the sword are better than they that are slain with hunger; for these pine away, stricken through, for want of the fruits of the field.
| טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי |
10 The hands of women full of compassion have sodden their own children; they were their food in the destruction of the daughter of my people.
| ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי |
11 The LORD hath accomplished His fury, He hath poured out His fierce anger; and He hath kindled a fire in Zion, which hath devoured the foundations thereof.
| כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה |
12 The kings of the earth believed not, neither all the inhabitants of the world, that the adversary and the enemy would enter into the gates of Jerusalem.
| לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם |
13 It is because of the sins of her prophets, and the iniquities of her priests, that have shed the blood of the just in the midst of her.
| מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים |
14 They wander as blind men in the streets, they are polluted with blood, so that men cannot touch their garments.
| נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם |
15 'Depart ye! unclean!' men cried unto them, 'Depart, depart, touch not'; yea, they fled away and wandered; men said among the nations: 'They shall no more sojourn here.'
| סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור |
16 The anger of the LORD hath divided them; He will no more regard them; they respected not the persons of the priests, they were not gracious unto the elders.
| פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו |
17 As for us, our eyes do yet fail for our vain help; in our watching we have watched for a nation that could not save.
| עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע |
18 They hunt our steps, that we cannot go in our broad places; our end is near, our days are fulfilled; for our end is come.
| צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו |
19 Our pursuers were swifter than the eagles of the heaven; they chased us upon the mountains, they lay in wait for us in the wilderness.
| קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו |
20 The breath of our nostrils, the anointed of the LORD, was taken in their pits; of whom we said: 'Under his shadow we shall live among the nations.'
| רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים |
21 Rejoice and be glad, O daughter of Edom, that dwellest in the land of Uz: the cup shall pass over unto thee also; thou shalt be drunken, and shalt make thyself naked.
| שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי |
22 The punishment of thine iniquity is accomplished, O daughter of Zion, He will no more carry thee away into captivity; He will punish thine iniquity, O daughter of Edom, He will uncover thy sins.
| תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך |
