Lamentations 3
1 I am the man that hath seen affliction by the rod of His wrath.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ |
2 He hath led me and caused me to walk in darkness and not in light.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ |
3 Surely against me He turneth His hand again and again all the day.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ |
4 My flesh and my skin hath He worn out; He hath broken my bones.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ |
5 He hath builded against me, and compassed me with gall and travail.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ |
6 He hath made me to dwell in dark places, as those that have been long dead.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ |
7 He hath hedged me about, that I cannot go forth; He hath made my chain heavy.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ |
8 Yea, when I cry and call for help, He shutteth out my prayer.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ |
9 He hath enclosed my ways with hewn stone, He hath made my paths crooked.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ |
10 He is unto me as a bear lying in wait, as a lion in secret places.
| דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ |
11 He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces; He hath made me desolate.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ |
12 He hath bent His bow, and set me as a mark for the arrow.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ |
13 He hath caused the arrows of His quiver to enter into my reins.
| הביא בכליותי בני אשפתו׃ |
14 I am become a derision to all my people, and their song all the day.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ |
15 He hath filled me with bitterness, He hath sated me with wormwood.
| השביעני במרורים הרוני לענה׃ |
16 He hath also broken my teeth with gravel stones, He hath made me to wallow in ashes.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ |
17 And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ |
18 And I said: 'My strength is perished, and mine expectation from the LORD.'
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ |
19 Remember mine affliction and mine anguish, the wormwood and the gall.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ |
20 My soul hath them still in remembrance, and is bowed down within me.
| זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ |
21 This I recall to my mind, therefore have I hope.
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ |
22 Surely the LORD'S mercies are not consumed, surely His compassions fail not.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ |
23 They are new every morning; great is Thy faithfulness.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ |
24 'The LORD is my portion', saith my soul; 'Therefore will I hope in Him.'
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ |
25 The LORD is good unto them that wait for Him, to the soul that seeketh Him.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ |
26 It is good that a man should quietly wait for the salvation of the LORD.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ |
27 It is good for a man that he bear the yoke in his youth.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ |
28 Let him sit alone and keep silence, because He hath laid it upon him.
| ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ |
29 Let him put his mouth in the dust, if so be there may be hope.
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ |
30 Let him give his cheek to him that smiteth him, let him be filled full with reproach.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ |
31 For the Lord will not cast off for ever.
| כי לא יזנח לעולם אדני׃ |
32 For though He cause grief, yet will He have compassion according to the multitude of His mercies.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ |
33 For He doth not afflict willingly, nor grieve the children of men.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ |
34 To crush under foot all the prisoners of the earth,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ |
35 To turn aside the right of a man before the face of the Most High,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ |
36 To subvert a man in his cause, the Lord approveth not.
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ |
37 Who is he that saith, and it cometh to pass, when the Lord commandeth it not?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ |
38 Out of the mouth of the Most High proceedeth not evil and good?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ |
39 Wherefore doth a living man complain, a strong man because of his sins?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ |
40 Let us search and try our ways, and return to the LORD.
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ |
41 Let us lift up our heart with our hands unto God in the heavens.
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ |
42 We have transgressed and have rebelled; Thou hast not pardoned.
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ |
43 Thou hast covered with anger and pursued us; Thou hast slain unsparingly.
| סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ |
44 Thou hast covered Thyself with a cloud, so that no prayer can pass through.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ |
45 Thou hast made us as the offscouring and refuse in the midst of the peoples.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ |
46 All our enemies have opened their mouth wide against us.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ |
47 Terror and the pit are come upon us, desolation and destruction.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ |
48 Mine eye runneth down with rivers of water, for the breach of the daughter of my people.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ |
49 Mine eye is poured out, and ceaseth not, without any intermission,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ |
50 Till the LORD look forth, and behold from heaven.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ |
51 Mine eye affected my soul, because of all the daughters of my city.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ |
52 They have chased me sore like a bird, that are mine enemies without cause.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ |
53 They have cut off my life in the dungeon, and have cast stones upon me.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ |
54 Waters flowed over my head; I said: 'I am cut off.'
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ |
55 I called upon Thy name, O LORD, Out of the lowest dungeon.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ |
56 Thou heardest my voice; hide not Thine ear at my sighing, at my cry.
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ |
57 Thou drewest near in the day that I called upon Thee; Thou saidst: 'Fear not.'
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ |
58 O Lord, Thou hast pleaded the causes of my soul; Thou hast redeemed my life.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ |
59 O LORD, Thou hast seen my wrong; judge Thou my cause.
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ |
60 Thou hast seen all their vengeance and all their devices against me.
| ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ |
61 Thou hast heard their taunt, O LORD, and all their devices against me;
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ |
62 The lips of those that rose up against me, and their muttering against me all the day.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ |
63 Behold Thou their sitting down, and their rising up; I am their song.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ |
64 Thou wilt render unto them a recompense, O LORD, according to the work of their hands.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ |
65 Thou wilt give them hardness of heart, Thy curse unto them.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ |
66 Thou wilt pursue them in anger, and destroy them from under the heavens of the LORD.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ |
