Job 31
1 I made a covenant with mine eyes; how then should I look upon a maid?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה |
2 For what would be the portion of God from above, and the heritage of the Almighty from on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים |
3 Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און |
4 Doth not He see my ways, and count all my steps?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור |
5 If I have walked with vanity, and my foot hath hasted to deceit —
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי |
6 Let me be weighed in a just balance, that God may know mine integrity —
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי |
7 If my step hath turned out of the way, and my heart walked after mine eyes, and if any spot hath cleaved to my hands;
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום |
8 Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו |
9 If my heart have been enticed unto a woman, and I have lain in wait at my neighbour's door;
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי |
10 Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין |
11 For that were a heinous crime; yea, it were an iniquity to be punished by the judges.
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים |
12 For it is a fire that consumeth unto destruction, and would root out all mine increase.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש |
13 If I did despise the cause of my man-servant, or of my maid-servant, when they contended with me —
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי |
14 What then shall I do when God riseth up? And when He remembereth, what shall I answer Him?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו |
15 Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד |
16 If I have withheld aught that the poor desired, or have caused the eyes of the widow to fail;
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה |
17 Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof —
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה |
18 Nay, from my youth he grew up with me as with a father, and I have been her guide from my mother's womb.
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה |
19 If I have seen any wanderer in want of clothing, or that the needy had no covering;
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון |
20 If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם |
21 If I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי |
22 Then let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר |
23 For calamity from God was a terror to me, and by reason of His majesty I could do nothing.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל |
24 If I have made gold my hope, and have said to the fine gold: 'Thou art my confidence';
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי |
25 If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי |
26 If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך |
27 And my heart hath been secretly enticed, and my mouth hath kissed my hand;
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי |
28 This also were an iniquity to be punished by the judges; for I should have lied to God that is above.
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל |
29 If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or exulted when evil found him —
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע |
30 Yea, I suffered not my mouth to sin by asking his life with a curse.
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו |
31 If the men of my tent said not: 'Who can find one that hath not been satisfied with his meat?'
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע |
32 The stranger did not lodge in the street; my doors I opened to the roadside.
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח |
33 If after the manner of men I covered my transgressions, by hiding mine iniquity in my bosom —
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני |
34 Because I feared the great multitude, and the most contemptible among families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door.
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח |
35 Oh that I had one to hear me! — Lo, here is my signature, let the Almighty answer me — and that I had the indictment which mine adversary hath written!
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי |
36 Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי |
37 I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו |
38 If my land cry out against me, and the furrows thereof weep together;
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון |
39 If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the tillers thereof to be disappointed —
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי |
40 Let thistles grow instead of wheat, and noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב |
