< Job 29 >

1 And Job again took up his parable, and said:
ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 Oh that I were as in the months of old, as in the days when God watched over me;
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני
3 When His lamp shined above my head, and by His light I walked through darkness;
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 As I was in the days of my youth, when the converse of God was upon my tent;
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 When the Almighty was yet with me, and my children were about me;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 When my steps were washed with butter, and the rock poured me out rivers of oil!
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן
7 When I went forth to the gate unto the city, when I prepared my seat in the broad place,
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי
8 The young men saw me and hid themselves, and the aged rose up and stood;
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 The princes refrained talking, and laid their hand on their mouth;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 The voice of the nobles was hushed, and their tongue cleaved to the roof of their mouth.
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 For when the ear heard me, then it blessed me, and when the eye saw me, it gave witness unto me;
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 Because I delivered the poor that cried, the fatherless also, that had none to help him.
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו
13 The blessing of him that was ready to perish came upon me; and I caused the widow's heart to sing for joy.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 I put on righteousness, and it clothed itself with me; my justice was as a robe and a diadem.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 I was eyes to the blind, and feet was I to the lame.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 I was a father to the needy; and the cause of him that I knew not I searched out.
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו
17 And I broke the jaws of the unrighteous, and plucked the prey out of his teeth.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 Then I said: 'I shall die with my nest, and I shall multiply my days as the phoenix;
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 My root shall be spread out to the waters, and the dew shall lie all night upon my branch;
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי
20 My glory shall be fresh in me, and my bow shall be renewed in my hand.'
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 Unto me men gave ear, and waited, and kept silence for my counsel.
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 After my words they spoke not again; and my speech dropped upon them.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 And they waited for me as for the rain; and they opened their mouth wide as for the latter rain.
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 If I laughed on them, they believed it not; and the light of my countenance they cast not down.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 I chose out their way, and sat as chief, and dwelt as a king in the army, as one that comforteth the mourners.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

< Job 29 >