Job 11
1 Then answered Zophar the Naamathite, and said:
| ויען צפר הנעמתי ויאמר |
2 Should not the multitude of words be answered? And should a man full of talk be accounted right?
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק |
3 Thy boastings have made men hold their peace, and thou hast mocked, with none to make thee ashamed;
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם |
4 And thou hast said: 'My doctrine is pure, and I am clean in Thine eyes.'
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך |
5 But oh that God would speak, and open His lips against thee;
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך |
6 And that He would tell thee the secrets of wisdom, that sound wisdom is manifold! Know therefore that God exacteth of thee less than thine iniquity deserveth.
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך |
7 Canst thou find out the deep things of God? Canst thou attain unto the purpose of the Almighty?
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא |
8 It is high as heaven; what canst thou do? Deeper than the nether-world; what canst thou know? (Sheol h7585)
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) |
9 The measure thereof is longer than the earth, and broader than the sea.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים |
10 If He pass by, and shut up, or gather in, then who can hinder Him?
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו |
11 For He knoweth base men; and when He seeth iniquity, will He not then consider it?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן |
12 But an empty man will get understanding, when a wild ass's colt is born a man.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד |
13 If thou set thy heart aright, and stretch out thy hands toward Him —
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך |
14 If iniquity be in thy hand, put it far away, and let not unrighteousness dwell in thy tents —
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה |
15 Surely then shalt thou lift up thy face without spot; yea, thou shalt be stedfast, and shalt not fear;
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא |
16 For thou shalt forget thy misery; thou shalt remember it as waters that are passed away;
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר |
17 And thy life shall be clearer than the noonday; though there be darkness, it shall be as the morning.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה |
18 And thou shalt be secure, because there is hope; yea, thou shalt look about thee, and shalt take thy rest in safety.
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב |
19 Also thou shalt lie down, and none shall make thee afraid; yea, many shall make suit unto thee.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים |
20 But the eyes of the wicked shall fail, and they shall have no way to flee, and their hope shall be the drooping of the soul.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש |
