Jeremiah 29
1 Now these are the words of the letter that Jeremiah the prophet sent from Jerusalem unto the residue of the elders of the captivity, and to the priests, and to the prophets, and to all the people, whom Nebuchadnezzar had carried away captive from Jerusalem to Babylon,
| ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה |
2 after that Jeconiah the king, and the queen-mother, and the officers, and the princes of Judah and Jerusalem, and the craftsmen, and the smiths, were departed from Jerusalem;
| אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם |
3 by the hand of Elasah the son of Shaphan, and Gemariah the son of Hilkiah, whom Zedekiah king of Judah sent unto Babylon to Nebuchadnezzar king of Babylon, saying:
| ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר |
4 Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel, unto all the captivity, whom I have caused to be carried away captive from Jerusalem unto Babylon:
| כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה |
5 Build ye houses, and dwell in them, and plant gardens, and eat the fruit of them;
| בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין |
6 take ye wives, and beget sons and daughters; and take wives for your sons, and give your daughters to husbands, that they may bear sons and daughters; and multiply ye there, and be not diminished.
| קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו |
7 And seek the peace of the city whither I have caused you to be carried away captive, and pray unto the LORD for it; for in the peace thereof shall ye have peace.
| ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום |
8 For thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Let not your prophets that are in the midst of you, and your diviners, beguile you, neither hearken ye to your dreams which ye cause to be dreamed.
| כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים |
9 For they prophesy falsely unto you in My name; I have not sent them, saith the LORD.
| כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה |
10 For thus saith the LORD: After seventy years are accomplished for Babylon, I will remember you, and perform My good word toward you, in causing you to return to this place.
| כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה |
11 For I know the thoughts that I think toward you, saith the LORD, thoughts of peace, and not of evil, to give you a future and a hope.
| כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה |
12 And ye shall call upon Me, and go, and pray unto Me, and I will hearken unto you.
| וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם |
13 And ye shall seek Me, and find Me, when ye shall search for Me with all your heart.
| ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם |
14 And I will be found of you, saith the LORD, and I will turn your captivity, and gather you from all the nations, and from all the places whither I have driven you, saith the LORD; and I will bring you back unto the place whence I caused you to be carried away captive.
| ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם |
15 For ye have said: 'The LORD hath raised us up prophets in Babylon.'
| כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה |
16 For thus saith the LORD concerning the king that sitteth upon the throne of David, and concerning all the people that dwell in this city, your brethren that are not gone forth with you into captivity;
| כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה |
17 thus saith the LORD of hosts: Behold, I will send upon them the sword, the famine, and the pestilence, and will make them like vile figs, that cannot be eaten, they are so bad.
| כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע |
18 And I will pursue after them with the sword, with the famine, and with the pestilence, and will make them a horror unto all the kingdoms of the earth, a curse, and an astonishment, and a hissing, and a reproach, among all the nations whither I have driven them;
| ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם |
19 because they have not hearkened to My words, saith the LORD, wherewith I sent unto them My servants the prophets, sending them betimes and often; but ye would not hear, saith the LORD.
| תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה |
20 Hear ye therefore the word of the LORD, all ye of the captivity, whom I have sent away from Jerusalem to Babylon:
| ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה |
21 Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel, concerning Ahab the son of Kolaiah, and concerning Zedekiah the son of Maaseiah, who prophesy a lie unto you in My name: Behold, I will deliver them into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon; and he shall slay them before your eyes;
| כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם |
22 and of them shall be taken up a curse by all the captivity of Judah that are in Babylon, saying: 'The LORD make thee like Zedekiah and like Ahab, whom the king of Babylon roasted in the fire';
| ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש |
23 because they have wrought vile deeds in Israel, and have committed adultery with their neighbours' wives, and have spoken words in My name falsely, which I commanded them not; but I am He that knoweth, and am witness, saith the LORD.
| יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה |
24 And concerning Shemaiah the Nehelamite thou shalt speak, saying:
| ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר |
25 Thus speaketh the LORD of hosts, the God of Israel, saying: Because thou hast sent letters in thine own name unto all the people that are at Jerusalem, and to Zephaniah the son of Maaseiah the priest, and to all the priests, saying:
| כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר |
26 'The LORD hath made thee priest in the stead of Jehoiada the priest, that there should be officers in the house of the LORD for every man that is mad, and maketh himself a prophet, that thou shouldest put him in the stocks and in the collar.
| יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק |
27 Now therefore, why hast thou not rebuked Jeremiah of Anathoth, who maketh himself a prophet to you,
| ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם |
28 forasmuch as he hath sent unto us in Babylon, saying: The captivity is long; build ye houses, and dwell in them; and plant gardens, and eat the fruit of them?'
| כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן |
29 And Zephaniah the priest read this letter in the ears of Jeremiah the prophet.
| ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא |
30 Then came the word of the LORD unto Jeremiah, saying:
| ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר |
31 Send to all them of the captivity, saying: Thus saith the LORD concerning Shemaiah the Nehelamite: Because that Shemaiah hath prophesied unto you, and I sent him not, and he hath caused you to trust in a lie;
| שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר |
32 therefore thus saith the LORD: Behold, I will punish Shemaiah the Nehelamite, and his seed; he shall not have a man to dwell among this people, neither shall he behold the good that I will do unto My people, saith the LORD; because he hath spoken perversion against the LORD.
| לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה |
