Isaiah 41
1 Keep silence before Me, O islands, and let the peoples renew their strength; let them draw near, then let them speak; let us come near together to judgment.
| החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה |
2 Who hath raised up one from the east, at whose steps victory attendeth? He giveth nations before him, and maketh him rule over kings; his sword maketh them as the dust, his bow as the driven stubble.
| מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד--יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו |
3 He pursueth them, and passeth on safely; the way with his feet he treadeth not.
| ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא |
4 Who hath wrought and done it? He that called the generations from the beginning. I, the LORD, who am the first, and with the last am the same.
| מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא |
5 The isles saw, and feared; the ends of the earth trembled; they drew near, and came.
| ראו איים ויראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון |
6 They helped every one his neighbour; and every one said to his brother: 'Be of good courage.'
| איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק |
7 So the carpenter encouraged the goldsmith, and he that smootheth with the hammer him that smiteth the anvil, saying of the soldering: 'It is good'; and he fastened it with nails, that it should not be moved.
| ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט |
8 But thou, Israel, My servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham My friend;
| ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי |
9 Thou whom I have taken hold of from the ends of the earth, and called thee from the uttermost parts thereof, and said unto thee: 'Thou art My servant, I have chosen thee and not cast thee away';
| אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך |
10 Fear thou not, for I am with thee, be not dismayed, for I am thy God; I strengthen thee, yea, I help thee; yea, I uphold thee with My victorious right hand.
| אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך--אף תמכתיך בימין צדקי |
11 Behold, all they that were incensed against thee shall be ashamed and confounded; they that strove with thee shall be as nothing, and shall perish.
| הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך |
12 Thou shalt seek them, and shalt not find them, even them that contended with thee; they that warred against thee shall be as nothing, and as a thing of nought.
| תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך |
13 For I the LORD thy God hold thy right hand, who say unto thee: 'Fear not, I help thee.'
| כי אני יהוה אלהיך--מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך |
14 Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I help thee, saith the LORD, and thy Redeemer, the Holy One of Israel.
| אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל |
15 Behold, I make thee a new threshing-sledge having sharp teeth; thou shalt thresh the mountains, and beat them small, and shalt make the hills as chaff.
| הנה שמתיך למורג חרוץ חדש--בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים |
16 Thou shalt fan them, and the wind shall carry them away, and the whirlwind shall scatter them; and thou shalt rejoice in the LORD, thou shalt glory in the Holy One of Israel.
| תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל |
17 The poor and needy seek water and there is none, and their tongue faileth for thirst; I the LORD will answer them, I the God of Israel will not forsake them.
| העניים והאביונים מבקשים מים ואין--לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם |
18 I will open rivers on the high hills, and fountains in the midst of the valleys; I will make the wilderness a pool of water, and the dry land springs of water.
| אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים |
19 I will plant in the wilderness the cedar, the acacia-tree, and the myrtle, and the oil-tree; I will set in the desert the cypress, the plane-tree, and the larch together;
| אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור--יחדו |
20 That they may see, and know, and consider, and understand together, that the hand of the LORD hath done this, and the Holy One of Israel hath created it.
| למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו--כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה |
21 Produce your cause, saith the LORD; bring forth your reasons, saith the King of Jacob.
| קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב |
22 Let them bring them forth, and declare unto us the things that shall happen; the former things, what are they? Declare ye, that we may consider, and know the end of them; or announce to us things to come.
| יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו |
23 Declare the things that are to come hereafter, that we may know that ye are gods; yea, do good, or do evil, that we may be dismayed, and behold it together.
| הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא (ונראה) יחדו |
24 Behold, ye are nothing, and your work a thing of nought; an abomination is he that chooseth you.
| הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם |
25 I have roused up one from the north, and he is come, from the rising of the sun one that calleth upon My name; and he shall come upon rulers as upon mortar, and as the potter treadeth clay.
| העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט |
26 Who hath declared from the beginning, that we may know? and beforetime, that we may say that he is right? Yea, there is none that declareth, yea, there is none that announceth, yea, there is none that heareth your utterances.
| מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע--אף אין שמע אמריכם |
27 A harbinger unto Zion will I give: 'Behold, behold them', and to Jerusalem a messenger of good tidings.
| ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן |
28 And I look, but there is no man; even among them, but there is no counsellor, that, when I ask of them, can give an answer.
| וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר |
29 Behold, all of them, their works are vanity and nought; their molten images are wind and confusion.
| הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם |
