Isaiah 33
1 Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; and dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou hast ceased to spoil, thou shalt be spoiled; and when thou art weary with dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
2 O LORD, be gracious unto us; we have waited for Thee; be Thou their arm every morning, our salvation also in the time of trouble.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
3 At the noise of the tumult the peoples are fled; at the lifting up of Thyself the nations are scattered.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
4 And your spoil is gathered as the caterpillar gathereth; as locusts leap do they leap upon it.
| ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו |
5 The LORD is exalted, for He dwelleth on high; He hath filled Zion with justice and righteousness.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
6 And the stability of thy times shall be a hoard of salvation — wisdom and knowledge, and the fear of the LORD which is His treasure.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
7 Behold, their valiant ones cry without; the ambassadors of peace weep bitterly.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
8 The highways lie waste, the wayfaring man ceaseth; he hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth not man.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
9 The land mourneth and languisheth; Lebanon is ashamed, it withereth; Sharon is like a wilderness; and Bashan and Carmel are clean bare.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
10 Now will I arise, saith the LORD; now will I be exalted; now will I lift Myself up.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא |
11 Ye conceive chaff, ye shall bring forth stubble; your breath is a fire that shall devour you.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
12 And the peoples shall be as the burnings of lime; as thorns cut down, that are burned in the fire.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
13 Hear, ye that are far off, what I have done; and, ye that are near, acknowledge My might.
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
14 The sinners in Zion are afraid; trembling hath seized the ungodly: 'Who among us shall dwell with the devouring fire? Who among us shall dwell with everlasting burnings?'
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם |
15 He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from holding of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from looking upon evil;
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
16 He shall dwell on high; his place of defence shall be the munitions of rocks; his bread shall be given, his waters shall be sure.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
17 Thine eyes shall see the king in his beauty; they shall behold a land stretching afar.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
18 Thy heart shall muse on the terror: 'Where is he that counted, where is he that weighed? Where is he that counted the towers?'
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
19 Thou shalt not see the fierce people; a people of a deep speech that thou canst not perceive, of a stammering tongue that thou canst not understand.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
20 Look upon Zion, the city of our solemn gatherings; thine eyes shall see Jerusalem a peaceful habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be plucked up, neither shall any of the cords thereof be broken.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
21 But there the LORD will be with us in majesty, in a place of broad rivers and streams; wherein shall go no galley with oars, neither shall gallant ship pass thereby.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
22 For the LORD is our Judge, the LORD is our Lawgiver, the LORD is our King; He will save us.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
23 Thy tacklings are loosed; they do not hold the stand of their mast, they do not spread the sail; then is the prey of a great spoil divided; the lame take the prey.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
24 And the inhabitant shall not say: 'I am sick'; the people that dwell therein shall be forgiven their iniquity.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |
