Hosea 7
1 when I would heal Israel, then is the iniquity of Ephraim uncovered, and the wickedness of Samaria, for they commit falsehood; and the thief entereth in, and the troop of robbers maketh a raid without.
| כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃ |
2 And let them not say to their heart — I remember all their wickedness; now their own doings have beset them about, they are before My face.
| ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃ |
3 They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.
| ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃ |
4 They are all adulterers, as an oven heated by the baker, who ceaseth to stir from the kneading of the dough until it be leavened.
| כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃ |
5 On the day of our king the princes make him sick with the heat of wine, he stretcheth out his hand with scorners.
| יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃ |
6 For they have made ready their heart like an oven, while they lie in wait; their baker sleepeth all the night, in the morning it burneth as a flaming fire.
| כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃ |
7 They are all hot as an oven, and devour their judges; all their kings are fallen, there is none among them that calleth unto Me.
| כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃ |
8 Ephraim, he mixeth himself with the peoples; Ephraim is become a cake not turned.
| אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃ |
9 Strangers have devoured his strength, and he knoweth it not; yea, gray hairs are here and there upon him, and he knoweth it not.
| אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃ |
10 And the pride of Israel testifieth to his face; but they have not returned unto the LORD their God, nor sought Him, for all this.
| וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃ |
11 And Ephraim is become like a silly dove, without understanding; they call unto Egypt, they go to Assyria.
| ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃ |
12 Even as they go, I will spread My net upon them; I will bring them down as the fowls of the heaven; I will chastise them, as their congregation hath been made to hear.
| כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃ |
13 Woe unto them! for they have strayed from Me; Destruction unto them! for they have transgressed against Me; Shall I then redeem them, seeing they have spoken lies against Me?
| אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃ |
14 And they have not cried unto Me with their heart, though they wail upon their beds; they assemble themselves for corn and wine, they rebel against Me.
| ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃ |
15 Though I have trained and strengthened their arms, yet do they devise evil against Me.
| ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃ |
16 They return, but not upwards; they are become like a deceitful bow; their princes shall fall by the sword for the rage of their tongue; this shall be their derision in the land of Egypt.
| ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃ |
