שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ |
אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו |
על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו |
אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן |
וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך |
נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני |
כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר |
חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו |
והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו |
ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר |
זנות ויין ותירוש יקח לב |
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם |
על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה |
לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט |
אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה |
כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב |
חבור עצבים אפרים הנח לו |
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה |
צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם |